השריפה הגדולה שפרצה בכרמל ב 2 בדצמבר, 2010 גרמה למותם של 44 איש, להשמדתם של כ-32,000 דונם (32 קמ"ר) של יער נטע-אדם וחורש טבעי, לחורבנם של עשרות בתים, ולמותן של חיות בר ובית שנלכדו בלהבות. התנועה הירוקה כואבת את האבדן ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי שמקרים כאלו לא יחזרו. נייר עמדה זה עוסק בדרכים לצמצום ומניעת שריפות יער מתוך חשיבה לטווח ארוך ושימוש בכלים מתחום החינוך, האכיפה והאקולוגיה.
חשוב לנו לציין ששרותי הכבאות, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים אשר מכבים את השריפות בשטחים הפתוחים עושים עבודת קודש ובמסמך זה אנו מבקשים להניע תהליך שיעזור להם בעבודתם החשובה. מאחר והמודלים של שינוי האקלים מצביעים על ירידה בכמות המשקעים, התייבשות, ומידבור הולך וגובר של ישראל, על מדינת ישראל להיערך בהתאם ולצפות שתדירות השריפות באזורים המיוערים תגבר בשנים הבאות. התנועה הירוקה מבקשת לטפל בשריפות בגישה מערכתית הכוללת תחומים רבים.
יש להדגיש שכל השרפות בישראל מקורן במעשי ידי אדם, טעות, רשלנות או זדון. ככל שאנו מרבים לשמור על הטבע, לטעת ולטפח יערות וחורשים כך גדלה סכנת השריפות והכיבוי קשה יותר. כל שריפה מתחילה מאש קטנה שקל לכבותה, אך אם מאחרים - גם מטוסים מיוחדים מתקשים מאוד לכבות שריפה גדולה ביער וחורש צפופים בתנאי שרב. לכן, בנוסף להערכות נכונה של שרותי הכיבוי וההצלה, יש לתכנן ולבצע גם פעולות מניעה בתחומים שונים. רק היערכות מערכתית משולבת של כל הגורמים תצליח לצמצם את סכנת השריפות בעתיד ולהגדיל סיכויי הכיבוי.
בעקבות השריפה הגדולה של 1989 בכרמל הוקמה ועדה מקצועית, בהשתתפות נציגי כל הגופים הרלוונטיים, נלמדו לקחים והוסקו מסקנות בתחום ממשק צומח (טיפולים כמו דילול, גיזום ורעיה יזומה) לאחר שריפה לצמצום שריפות, כיבוין ושיקום שטחים שרופים; אולם אפילו היום, לאחר 21 שנים ואין ספור שריפות, חלק גדול מההמלצות עדיין מחכה ליישומו. ראוי לציין שהגופים והרשויות המנהלים את החורש והיער בישראל עברו כברת דרך בהתייחסותן לטיפול ביערות לאחר שריפות גדולות. היום מבינים שברוב המקרים, יש לתת לטבע את הזמן להשתקם בעצמו, מבלי מעורבות אגרסיבית של נטיעות ופעולות שיקום נוספות בחורש טבעי שרוף וגם ביערות נטועים. חבלי הארץ שנשרפו ישובו ויתחדשו באופן טבעי להיות מכוסי חורש או יער תוך כ- 20-40 שנים, אך עוד הרבה לפני כן הם יהיו נתונים לשריפה חוזרת ולסיכון רכוש וחיי אדם. יש דוגמאות ליערות, אשר חזרו והשתקמו לאחר שריפה להרכב מינים טוב וטבעי יותר לאחר שקיבלו טיפול מתאים ללא נטיעות. הדבר מקובל על מרבית אנשי המקצוע אך עדיין לא הופנם על ידי הציבור וגם לא על ידי נציגי ממשלה. לכן, גם לאחר השריפה הנוכחית בכרמל, יש להתייעץ עם אקולוגיים וליישם את המלצותיהם כפי שנעשה ביערות הגליל לאחר מלחמת לבנון השנייה.
להלן פירוט הפעילות המוצעת בתחומים שונים:
חינוך
בישראל אין שריפות טבעיות וכולן מעשה ידי אדם, אם כתוצאה של טעות, רשלנות או זדון. חינוך לא ימנע הצתות, אך הוא עשוי לצמצם שריפות הפורצות מרשלנות, כדוגמת זו האחרונה. על מנת להביא למודעות רבה יותר, התנועה הירוקה תפעל במישורים הבאים:
· החדרת נושא השריפה ואמצעי הזהירות הנדרשים למערכת החינוך ולצה"ל.
· החדרת נושא כושר השיקום הטבעי של יערות וחורשים לאחר שריפה למערכת החינוך.
· שילוט דרכים בולט באזורים המועדים המזהיר מפני שריפות תוך ציון רמת הסכנה היומית, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם.
· חינוך הציבור לזהירות באש על ידי פרסום ברדיו ובטלוויזיה דוגמת הקמפיין לחיסכון במים.
חקיקה
התנועה הירוקה תפעל לשינוי חקיקה, תקנות והטמעה:
· חוק האוסר הדלקת אש (בעיר, בכפר וכולל מנגל בחניוני מטיילים) בתנאי מזג אויר קיצוניים (חום רוח ויובש), כפי שיוגדרו בחוק בהתאם להמלצות אנשי המקצוע.
· התקנת תקנות וכללי זהירות מחייבים בשימוש באש למטרה כל שהיא ובעבודות העלולות להצית אש.
· הטמעת ההמלצות לממשק מונע-שריפות בתכניות מתאר מקומיות, מחוזיות וארציות.
אכיפה
התנועה הירוקה תפעל להגברת האכיפה למניעת שריפות.
· רק אכיפת נוקשה תביא לתודעת הציבור את חשיבות הנושא. לכן התנועה תפעל להעמיד לדין את כל האחראים לשריפות ברשלנות ובמזיד.
· התנועה הירוקה תפעל להעמדה לדין פלילי בגין גרימת נזקים למציתים במזיד וברשלנות, ולחייבם בעלויות הכיבוי או בחלקן.
ממשק שטחים פתוחים, חורש ויער
תכנון וממשק נכונים של שטחים פתוחים חורשים ויערות עם פעילות אנושית אינם יכולים למנוע הצתות אך יכולים לצמצם בהרבה דלקות מטעות או רשלנות ובעיקר להקל על פעולות הכיבוי. לכן, בהמשך להמלצות הועדה מ-1989, התנועה הירוקה תפעל ליישום הפעולות הבאות:
· התייחסות מרכזית לנושא השריפות בזמן תכנון של שטחים פתוחים, שמורות ויערות.
· הקמה של אזורי חיץ דלילי צמחייה, אשר יטופלו באופן שוטף (על ידי רעייה יזומה וטיפולים יערניים אחרים):
· לאורך כבישים.
· סביב יישובים.
· סביב מוקדי שריפות מועדים (מזבלות חוקיות או שאינן חוקיות, מפעלים, וכו').
· סביב חניונים.
· סביב ערכי טבע נדירים (לדוגמה, חורשת הארבעים בכרמל ומוקדי פריחת שושן צחור).
· התקנת תשתית מים עילית והכנה לממטרות תותח באזורי החייץ, בעיקר במקומות בהן אין גישה לכבאיות.
· חלוקת אזורים גדולים כדוגמת הכרמל ליחידות שטח קטנות יותר שתהיינה מופרדות באזורי חייץ עיקריים לאורך הרכסים. אזורי החייץ האלה יהיו ברוחב גדול מזה הנהוג היום, עם דרכי רכב ואספקת מים ויהוו את קווי הלחימה העיקריים באש של כוחות קרקע ואויר.
· מיקום אזורי החייץ ייקבעו על ידי הרשות הרלוונטית המנהלת את האזור, על מנת למנוע פגיעה של הקמת אזורי החייץ בערכי הטבע והנוף באזור.
· אזורי החייץ יהיו נתונים לטיפול שוטף ובעיקר רעייה יזומה.
· הטיפול המונע לשריפות צריך לבוא ממקורות יעודיים לכך (תקציב המדינה וחברות ביטוח) ולא מהתקציב השוטף של הגופים (קק"ל ורט"ג).
תשתיות וכיבוי
למרות שנייר עמדה זה לא עוסק בשינוי מערך הכבאות בארץ, התנועה הירוקה מתחייבת לפעול להקמת תשתיות הכיבוי הבאות:
- ארגון שרותי הכיבוי כארגון ארצי תחת המשרד לביטחון פנים והספקת כל האמצעים הדרושים על מנת להתמודד עם שריפות יער.
- ריכוז תשתיות כיבוי: דרכים וקווי מים באזורי החייץ.
- שימוש בחומרי כיבוי יעילים יותר ממים גם בכבאיות ולא רק במטוסים.
- בניית תכנית הכשרה ספציפית של אנשי שרותי הכבאות והצלה בנושא כיבוי שריפות יער וחורש. הכשרה שאינה קיימת היום.
- הכשרת מספר מקורות אספקה של חומרים מעכבי בעירה וניהול מחסני חרום בהם יהיה מלאי חמרים כאלו דרך קבע.
- רכישת מטוסי כיבוי יעודיים.
- הצבת מטוסי כיבוי בכוננות בימים עם מזג אויר קיצוני (חם יבש ורוח).
- חתימה על הסכמים לשיתוף פעולה לכיבוי וכיבוי אווירי עם מדינות שכנות בעלות ניסיון בשריפות יער וחורש.
- יצירת נוהל עבודה לשריפות גדולות שיכלול פינוי אזרחים, מאחר ומחקרים מראים כי רוב האזרחים שנהרגו בשריפות נהרגו בעת פינוי לא נכון.
לסיכום:
הנושאים שפורטו אינם מהווים רשימה סופית וכוללת, אלא רק את עיקרי הנושאים שהתנועה הירוקה תטפל בהם לכשתיבחר לכנסת. התנועה הירוקה קוראת כבר כעת להקמת גוף מקצועי בלתי תלוי לנושא שריפות שיכלול נציגים של הגופים המנהלים (קק”ל ורט"ג) יחד עם גורמים ממשלתיים ואנשי אקדמיה החוקרים נושאים רלוונטיים. גוף זה ידאג לעדכון ההמלצות וינסח מדיניות לאומית לשיקום שטחים שרופים וממשק לצמצום הסכנות משריפות בשטחים פתוחים שלא נשרפו. הגוף יקבל גם סמכויות ומקורות שיאפשרו לו לתקצב, לתאם ולבדוק את הביצוע של המדיניות.
נייר זה נכתב טרם סיום העבודה של הוועדה המיוחדת שהקימה הממשלה לנושא שיקום הכרמל. בוועדה ובצוותי העבודה נמצאים אנשי המקצוע הטובים ביותר בישראל והתנועה קוראת לממשלה לאמץ את החלטות הוועדה ולספק את התקציב הדרוש למימוש ההחלטות.
אין ספק שהתקציב שיידרש לביצוע המלצות אלו יהיה נמוך בהרבה מזה המוצא על כיבוי שרפות גדולות והנזקים החמורים שהן גורמות, ולמחיר חיי אדם אין מחיר.