לנייר עמדה חדש בנושא הפלרת המים בישראל
המחסור במים
המחסור במים בישראל ובסביבתה חמור ביותר. תנאי האקלים באזור מאפשרים אספקת מים טבעיים בכמות של כ-200 מ"ק לנפש לשנה. כמות זאת היא רק 40% מהקו האדום התחתון שקבע האו"ם, המייצג אזורים שיש בהם מחסור חמור במים (500 מ"ק לנפש לשנה לשימוש ביתי, לצרכים עירוניים, ל ייצור כמות מזון מוגבלת ולפיתוח מקומות עבודה). כ-40% מכמויות המים העומדים לרשותנו זורמים אלינו ממדינות שכנות ומאזורים שמעבר לקו הירוק. המחסור במים מתוקים במדינות אלה חמור פי כמה מבישראל וכל הסדר מדיני בר-קיימא יחייב אספקת מים סדירה וסבירה לתושביהן. הנפגע הראשון מהמחסור הנוכחי בישראל הוא הטבע. פעם זרמו בנחלי ישראל מים צלולים, אך לימים מקורות המים יובשו ולעתים קרובות זורם בהם ביוב או קולחין בלבד. למרות תיקון בחקיקה המיועד להבטחת מים לטבע, המחסור במים בשמורות הטבע ובבתי הגידול השונים הפך בלתי נסבל בשנים האחרונות, ובמקומות היפים והעשירים במגוון מינים במדינה מתחולל חורבן של ממש.
המשבר במגזר החקלאי
גם המגזר החקלאי עלול להיפגע עקב המחסור במים ובעקבות פגיעה זו יחולו עלייה במחירי המזון הזמין לתושבי ישראל וירידה באיכותו. אם לא יתחולל שינוי במדיניות, כבר בשנת 2025 לא נוכל לספק מים טבעיים לחקלאות. החקלאות צריכה להישען בשנים הבאות על קולחין באיכות הגבוהה ביותר שניתן להשיג לאחר הורדת ריכוז המלחים וסילוק מזהמים אורגניים רעילים. יש לשמר את החקלאות בהיקפה הנוכחי לא רק בגלל ערכה הכלכלי למשק הלאומי אלא גם בגלל הערכים הסביבתיים של החקלאות הפתוחה, החשובה לאיכות החיים ושומרת על קיומם של שטחים פתוחים ונופים ירוקים.
איכות המים בסכנה
המשבר הכמותי במשק המים מתגמד אל מול המשבר באיכות המים. סוגיית איכות המים היא הבעיה המרכזית של משק המים היום. מקורות המים הטבעיים שלנו הולכים ומזדהמים עקב הזנחה של שנים ואכיפה לקויה. שימוש יתר במשאבי המים (שאיבות יתר) וזיהום ממקורות אנושיים גורמים לתהליך המלחה ולחדירת גופי מים מליחים למאגרי מי התהום ולכינרת, ולפיכך יש הכרח לטפל במים לפני השימוש בהם. להמחשה, מאז 1980 נסגרו 286 בארות בישראל מחמת הזיהום המתמשך. קידוחים רבים נוספים הוסבו לשימוש חקלאי בלבד עקב העלייה בריכוזי מזהמים. למרות השיפור המבורך באיכות הקולחין שחל ברשויות מקומיות רבות, ליישובים רבים, בעיקר במגזר הערבי, עדיין חסרות תשתיות בסיסיות לטיפול בשפכים. בפועל, אין תכנית לאומית להתמודד עם ההמלחה המתמשכת של מי התהום ולשיקום האקוויפרים.
ומה בנוגע לאכיפה?
אכיפתם של תקני איכות על שפכי התעשייה איננה קפדנית. פיצול סמכויות בין הרשויות השונות של המדינה ומחסור במשאבי כוח אדם ותקציבים גורמים לכך שאין מאמץ מרוכז ומתואם להביא לקביעת סדרי עדיפויות ברורים ותכנית פעולה למניעת זיהום. הציבור בישראל הפנים את המצב הלקוי של איכות המים, ומעדיף לקנות מים מינרליים יקרים. אין בכך פתרון לאותם משקי בית אשר אינם יכולים להרשות לעצמם מוצר יקר נוסף ובכל מקרה, כל תושבי המדינה עלולים להיחשף למזהמים נדיפים במהלך רחצה. הפתרונות שלנו
עקרונות שאנו מציעים כבסיס למדיניות משק המים
- הבטחת הזכות למים לצרכים בסיסיים - ולא הזכות לבזבז - המשפט הבין-לאומי מעניק לזכות לגישה למים מעמד של זכות אדם בסיסית ומדינת ישראל צריכה לאמץ את העיקרון הזה הלכה למעשה. הצעת חוק שהתבססה עליו לא התקבלה בכנסת בעבר. יש להחיות את ההצעה, להעבירה בכנסת ולהיערך בהתאם. יחד עם זאת, מדינת ישראל השלימה מהלך הדרגתי חיוני של ביטול סובסידיות מים לחקלאות. יש להמשיך להשתמש בכלים כלכליים ובמחירי המים ככלי שיאפשר צריכה בסיסית, אך יעודד חיסכון על ידי הצרכנים השונים.
- אספקת מים אמינה לכל הצרכים - משק המים החל לאחרונה לפתח מקורות מים מיוצרים, המאפשרים לאזן בין מקורות המים הקיימים והדרישות למים ההולכות וגדלות. יש להמשיך ולייצר כמויות גדולות של מים מותפלים באיכות גבוהה ממי ים וממים מליחים. יש לציין כי עתיד חלוקת המים בינינו לבין שכנינו תלוי בכמות המים המותפלים שיוספו למערכת. חרף השיפור ביעילות תהליך התפלה, הוא עדיין עתיר אנרגיה. לדוגמה, מתקן ההתפלה באשקלון מנצל כמות חשמל המקבילה לכמות שצורכת עיר של 45,000 תושבים. יש להבטיח כי מתקני התפלה יתבססו על אנרגיה מתחדשת, כפי שנעשה לאחרונה באוסטרליה, ולפעול לצמצום פליטות גזי החממה הקשורים בתהליך. כמו כן, יש לקבוע תקנים ברורים על מנת להבטיח שהזרמת הכימיקלים ה"אנטי-סקלנטים" תצטמצם למינימום ולא תפגע באקולוגיה הימית. חשוב להמשיך ולהשיב את כל השפכים העירוניים והתעשייתיים לשימוש חוזר בעיקר בחקלאות, כדי לייעל את השימוש במים. הדבר יחייב שדרוג משמעותי של איכות הקולחין העירוניים, כדי לעמוד בתקני "ועדת ענבר" לשימוש חוזר בקולחין, ויש להבטיח סיוע כספי לרשויות המקומיות להקמת התשתיות החדשות הנדרשות. פיתוח מים מיוצרים נוספים יאפשר אספקת מים באמינות מוחלטת לשימושים בסיסיים (בית ותעשייה) ובאמינות גבוהה למימוש אינטרסים לאומיים כגון חקלאות בהיקף של קרוב ל-2 מיליון דונם מושקים, וכן יקדם את הסכמי השלום ואת החזרת חלק מהמים לטבע.
- ייעול השימוש במים - שימוש חוזר במים לצרכים נוספים מקובל מאוד בתעשייה. יש לפעול להגברת השימוש במים מושבים ואפורים להשקיית גינות ציבוריות. משרד הבריאות חייב לקבוע תקנים סבירים כדי לאפשר ניצול מים אלו ולהגדיל במידה ניכרת את השימוש במים אפורים ואת מיחזור המים הביתיים. יש לציין כי שיטות השקיה יעילות ופיתוח גידולים יעילים בצריכת מים הביאו להכפלת התוצר החקלאי ליחידת מים בתוך פחות מ-15 שנה. תכנית אב לייעול השימוש במים טרם מצאה את התקציב המתאים כדי לצאת לדרך. כמו כן, יש חשיבות רבה לחינוך לחיסכון במים ואף להסברה ואכיפה.
- איכות ולא רק כמות - יש להגביר במידה ניכרת את פעולות האכיפה כלפי גורמים שונים המזהמים את המים, הן על ידי הגדלת כוח אדם והיקף הדגימות של שפכים למיניהם והן על ידי החמרה בעונשים בפועל. עקרון "המזהם משלם" צריך להנחות את כל הפעולות בתחום הפיקוח, ואין להשלים עם המצב הקיים כיום ולפיו "משתלם לזהם". צריך לתת דגש על הטלת אחריות אישית על מנהלים וגורמים נוספים שיש להם קשר לפעולות המזהמות. יש לאמץ הצעת חוק שהוגשה בעבר אשר תקבע כי הקנסות יועברו לקרן הניקיון כדי לממן פעולות למניעת זיהום. במקביל יש לסייע לרשויות מקומיות בעלות בסיס ארנונה מוגבל להקים את התשתיות הדרושות לטיפול הולם בביוב המקומי. ניטור איכות המים כפי שמתבצע כיום איננו מניח את הדעת ומזהמים רבים, שהם רעילים ביותר, נבדקים לעתים רחוקות בלבד – אם בכלל. חומרים המגיעים למי השתייה הניתנים לגילוי אנליטי מתבררים כבעייתיים מבחינה בריאותית. יש להרחיב את התקנות הקיימות ולקבוע תקנות חדשות הנוגעות לחומרים כימיים שונים ואף לחומרים מקבוצות חדשות שטרם נכללו בתקנות (שאריות של תרופות), למרות הימצאותם במים. נושא אקוטי חשוב שאליו יש להיערך בהקדם הוא ביטחון מים - אספקת מים בעת משבר, היכול לנבוע מאסון טבע כמו רעידת אדמה, מתקלה ראשית או אפילו מפעולת טרור, העלולים לפגוע בבריאות הציבור דרך מערכת אספקת המים. יש להמשיך ולפעול באופן אינטנסיבי על מנת להכין את המערכות למקרי משבר במערכות החלוקה והאספקה ולעודד את רשות המים וחברות המים להמשיך את פעילותן בתחום זה.
- מים לטבע - רשות הטבע והגנים הכינה רשימה של ערכי טבע ושמורות והצרכים המינימליים שלהם להקצאת מים. יש להכין תכנית עבודה של 5 שנים הקובעת ביצוע בהדרגה של התכנית על פי רשימה זו. יש לבטל את דרישות רשות המים לחייב את רשות הטבע והגנים לשלם עבור המים אשר יוקצו לטובת הטבע, הואיל ולטבע זכות יסוד להתקיים.
- שינויים ארגוניים - רשות המים הוקמה בראשית שנת 2007 לאחר הכנה אינטנסיבית שנמשכה כמעט 3 שנים. מטרת השינוי הארגוני הייתה להביא לריכוז הגופים הרגולטוריים במשק המים שפעלו במסגרת משרדי ממשלה שונים, לתוך רשות המים. באופן זה מתאפשר ניהול מרכזי ואחיד לכל שרשרת המים, ללא צורך בתיאומים מסובכים בין גורמים ממשלתיים שונים, דבר שגרם לקשיים הניהוליים של משרדי הממשלה בנושא המים. אולם בפועל לא הושלמה המלאכה ועדיין סמכויות וכוח אדם פזורים בין משרדי ממשלה ומוסדות שונים. יש לתקן את חוק המים כדי לקבוע כי השר להגנת הסביבה – ולא שר התשתיות - ימנה את מנהל רשות המים, זאת כדי להבטיח את שילוב שיקול הדעת והכלים הרגולטיביים המתאימים בפיקוח על משק המים. כמו כן, סמכויות ביצוע בתחום איכות מי שתייה, מי ים ומי קולחין יועברו ממשרד הבריאות אל המשרד להגנת הסביבה.
- מחקר וחינוך - יש להמשיך ולהקצות תקציב הולם לביצוע מחקרים מדעיים חדישים ולחזק את הקשר בין הרשות למוסדות האקדמיים העוסקים במחקר, וכן לממן הכשרת מומחים בתחום המים. כמו כן, יש להשקיע משאבים בחינוך לחיסכון במים ולהסברה ראויה.