
ישיבת הנהגה 14.9.10
נוכחים: יעל כהן פארן, שמוליק גלבהרט, ערן בן ימיני, אלון טל, אורי שיינס
בסקייפ: גרשון בסקין, נעמה כץ
חסרים: אבי דאבוש, איריס האן, יובל סרי
דיון בנושא בג"צ גלנט
גלבהרט: אני חושב שלתנועה הירוקה לא נכון להתעסק בנושא הזה. בגלל שלא שומעים אותה מספיק באופן שוטף היא לא מושרשת מספיק בשיח הציבורי, ופתאום בנושא גלנט כולם משנסים מתניים, שזה נושא שלא לגמרי בתחומי הפעילות שלנו. זה לא מתאים לנו, אני יכול להביא נושאים. זה סוג של חוסר צניעות. זה גם כבר שקע ציבורית.
אורי: דעתי ידועה, לא לחינם עסקתי בכך בחודש האחרון. אם היה נושא ירוק אחר בוער הייתי עוסק בו. התנועה הירוקה מנסה להניף את הדגל בנושא הולילנד, קרקעות, הון ושלטון. כל אלה באים לידי ביטוי בסיפור של גלנט. כל אלו חרתה התנועה הירוקה על דגלה.
ערן: אני חושב שהשיקול הוא מה נכון לנו עניינית, ולא ציבורית או תקשורתית, כי קשה לנבא באחרון. בנוסף, המקום שלנו כמפלגה לעומת הארגונים הסביבתיים. הסוגיה של גלנט אף ארגון סביבתי לא נגע בה וזה המקום שלנו.
דובר רבות על על התיקון החדש לחוק האזרחות המוצע ע"י ממשלת ליברמן ובו דרישה לשבועת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
אני יכול להסכים עם רוב רובה של הביקורת שנכתבה בנושא: על כך שחוק זה מעמיק את הפילוג בין האזרחים היהודים לאזרחים הלא יהודים ובראשם האזרחים הערבים עד כדי כך שצמד המילים "אזרחים ערבים" מתחיל להשמע מוזר, שחוק זה איננו מוסרי ביחס האי שוויוני שלו כלפי אזרחים או מועמדים לאזרחות על בסיס דתי או גזעי, שחוק זה מיותר ורק מעורר עוינות מצד כל שאר המדינות הדמוקרטיות, שחוק זה הוא חלק ממהלך כולל המוביל את מדינת ישראל לכיוון ימני/גזעני/פשיסטי/לאומני, אני מאמץ בשתי ידיים את הביקורת הזו אבל ישנה נקודה קטנה אשר איננה זוכה להתייחסות ונקודה זו ככל שקטנה היא כך היא בלתי סבירה ובלתי נסבלת מבחינתי.
הדרישה להשבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית נשמעת תמימה בעיקר למי שמאמין במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אבל ההבדל כאן הוא בעיגון בחוק של תפיסה מסויימת, זהו צעד נוסף של המשטר לתוך מוחם של האזרחים ובו דרישה להשבע ולהאמין באופי מסויים של המדינה.