
התנועה הירוקה מאמצת את המלצות פרויקט "צמיחה ירוקה לישראל – כלכלת המחר" ודורשת לייצר שינוי יסודי ומהותי בכלכלת ישראל. ה"ניו דיל" הירוק אומץ בהצלחה בעולם כגישה כלכלית עכשווית להתמודדות עם שילוב המשברים – הכלכלי, החברתי והסביבתי, ויש ליישם אותו בהתאמה לנסיבות המקומיות.
במרכז החזון עומדת התפישה כי כלכלה חזקה ומשגשגת תושג רק אם נחתור לפעול לרווחת האנשים והנשים הבונים את החברה, ולקיימות משולבת של המערכות החברתיות, הכלכליות והטבעיות של ישראל. לצורך כך יש לבסס את המדיניות על מערך נתונים נרחב ומשקף יותר מאשר נתוני הצמיחה המשק על פי התל"ג.
הממשלה מתפארת בנתונים כלכליים המצביעים על המשך הצמיחה במשק וטוענת לירידה מרשימה בשיעור חסרי העבודה. סטטיסטיקה זו אינה משקפת את המצב לאשורו, כאשר שכבות נרחבות מאוד באוכלוסייה מתקשות להתמודד עם יוקר המחייה הגבוה. פירות הצמיחה הכלכלית מרוכזים בידי שכבה מצומצמת בציבור, בעוד פערי ההכנסה גדלים והרווחה אינה 'מחלחלת' לשכבות הנמוכות יותר – כולל מעמד הביניים – כפי שקובעי המדיניות מבטיחים לנו שיקרה.
התפישה העומדת מאחורי מסמך ה-ניו דיל ירוק ,כפי שמציע פרויקט צמיחה ירוקה – כלכלת המחר, מאפשרת שגשוג הרואה מול עיניו את רווחת כלל האוכלוסייה, במקום לתעדף ולעודד את הצלחתה של השכבה המבוססת בלבד; שגשוג שמעודד צמיחה אנושית, יצירתיות וחדשנות, תמיכה וקהילתיות ובריאות; שגשוג מקיים המשמר את המשאבים האנושיים, החומריים והפיזיים שלנו מבלי לפגוע בהם ולזהם אותם.
בשנים האחרונות רווחת תפישת הכלכלה הירוקה בעולם, בעיקר כתגובה למשבר הכלכלי העולמי, ומתוך הבנה שהכלכלה מבוססת למעשה על משאבים טבעיים ואנושיים, כך שהפתרונות הכלכליים חייבים לקחת בחשבון את מערך המשברים ולכלול התייחסות לנושאים סביבתיים וחברתיים. על פי מסמך של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP– UN Environmental Programme), השקעה של אחוז אחד מהתמ"ג העולמי במהלך השנתיים הקרובות תוכל ליצור את המסה הקריטית של תשתיות ירוקות הנדרשות להתמודדות עם אתגרים סביבתיים, התפתחותיים וחברתיים, ולטפח את המעבר לכלכלה שתהיה שוויונית יותר ותייעל את ניצול המשאבים העולמי והמקומי.
רעיונות ה"ניו דיל הירוק" אומצו על ידי ממשלות ברחבי העולם, בעיקר באמצעות שילוב עקרונות ירוקים כחלק מחבילות התמרוץ הכלכלי להתמודדות מקומית עם אתגרי המשבר העולמי. דוגמא בולטת במיוחד היא דרום קוריאה, בה יותר מ-80% מחבילת התמריצים הכוללת בסך 38 מיליארד דולר, שהוקצתה בינואר 2009, יועדו למטרות סביבתיות ומתמודדים עם נושאים הכוללים אנרגיה מתחדשת, פסולת, תחבורה, מים שפירים וייעור.
כמה כלכלות גדולות, בהן סין, יפן ואוסטרליה, הפגינו מנהיגות מרשימה והשיקו חבילות תמרוץ ירוקות משמעותיות. גם ארה"ב ובריטניה, אימצו רכיבים מסוימים של הרעיון, ע"י הקצאת מיליארדים של דולארים המיועדים לתשתיות ירוקות ולמשרות הקשורות בהן, והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) עוסק נמרצות בקידום כלכלה ירוקה. לעומתן, מדינת ישראל אינה מפגינה מחויבות אסטרטגית ליצירת כלכלה מאוזנת ואחראית יותר מבחינה סביבתית-חברתית-כלכלית.
המאבק החברתי הנוכחי בישראל מהווה הזדמנות פז לביצוע רפורמה מקיפה ויסודית בניהול תקציב המדינה ויישום מדיניות בת-קיימא בתחומים כלכליים נוספים. כלכלה ירוקה המבוססת על חשיבת ארוכת-טווח תיצור בישראל מציאות מאוזנת יותר, חברתית יותר וסביבתית יותר לדור הנוכחי, כמו גם לרווחת הדורות הבאים בישראל. בנוסף ליתרונות המקומיים תצטרף ישראל ביתר שאת למאמץ לייצוב הכלכלה העולמית ותוכל להפוך למובילה בקידום ויישום תפישה כלכלית חדשה ואחראית. התנועה הירוקה דורשת לייצר שינוי יסודי ומהותי בכלכלת ישראל! מדינת ישראל זקוקה לניו דיל ירוק – תוכנית צמיחה ירוקה שתבנה את כלכלת המחר.
|
משנים את המדד כדי לקדם יעדים חברתיים וסביבתיים, עלינו לבסס את היעדים הכלכליים על מדד חלופי לבחינת שגשוג מזה המוצג לנו בנתוני התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). מדד שייקח בחשבון גם את רווחתם ואושרם של האזרחים ואת בריאות המערכות הסביבתיות. התנועה הירוקה קוראת לאמץ את מדד הקידמה האמין – מק"א – אותו פיתחה העמותה לכלכלה בת קיימא. מדד זה לוקח בחשבון גם משתנים כגון אי- שוויון כלכלי, פשיעה, פליטות מזהמים, צמצום שטחים חקלאיים, זמן יוממות ועוד.
|
||||
|
כלים פיננסיים ורפורמה במיסוי התנועה הירוקה סבורה שיש לקדם מדיניות חברתית-כלכלית מאוזנת ושוויונית על-ידי תמריצים ומיסוי: יש לוודא כי ההכנסות המדינה ממסים ישמשו למימוש יעדיה של מדיניות חברתית ולא לסיפוק אינטרסים צרים וסקטוריאליים. במקביל, יש לערוך סקירה מערכתית של תקציב המדינה כדי לזהות תמריצים שגויים ולהפחית את השימוש בהם. יש לבסס מדיניות גביית מיסי צריכה (מע"מ) באופן דיפרנציאלי, כדי לשלוח מסר ברור לחברה בדבר התנהלות צרכנית מקיימת יותר, ואף לספק הכנסה נוספת לאוצר המדינה שתשרת מטרות חברתיות. כך ימוסו "מוצרים רעים" (למשל דלקים פוסיליים או כלי רכב לא יעילים) ו"התנהגות רעה" (כמו פעילות מזהמת), אך יש לתמרץ "מוצרים טובים" (כמו מכשירים יעילים אנרגטית, או בריכות שחייה ציבוריות) ו"התנהגות טובה" (מיחזור או שימוש בתחבורה ציבורית).
לעיון בפרק הרלוונטי בתוכנית: - לחצ/י כאן |
||||
|