הסיסמה הראשונה שעיטרה את החומר הפרסומי של התנועה הירוקה, עוד לפני האיחוד עם מימד (בימים שהיינו קטנים וצודקים..), היתה 'סביבה. חברה. תקווה'. הסביבה ברורה ומובנת מאליה במפלגה שמאגדת את רוב רובם של האנשים שעשו את התנועה הסביבתית הישראלית לסיפור הצלחה יוצא דופן.
על התקוה, כתפיסה רוחבית, יש צורך להרחיב בזמן קרוב. פוליטיקה של תקוה נחוצה לנו כמו אויר לנשימה, ונוגעת לסיפור הרחב של מימוש חברת מופת, דמוקרטית, שויונית ומשותפת. אבל, כאמור, בהזדמנות קרובה אחרת.
הדגל התכני השני, הנוסף לצד הסביבתי, הוא הדגל החברתי ובאופן ממוקד יותר, קידום הצדק החברתי- כלכלי, קרי חלוקת משאבים ציבוריים באופן שויוני וצודק יותר. יש לומר את האמת: שם חולשתנו. למרות שאנו מחזיקים כמה אנשים בולטים בתחומים החברתיים (כלכלה מקומית, דיור, מגדר, חינוך..), לא השכלנו לייצר תנופה לעשייה בתחום החברתי, ודאי לא ביחס לרגל הסביבתית, וכך פיתחנו צליעה, חיננית משהו, אבל טורדנית. הצליעה לא נוגעת רק לחוסר האיזון, אלא גם להבנה שרק בשילוב שלושת הדגלים הללו ישנה בשורה, ישנה תנועה ירוקה וישנה אפשרות לשילוב קיימות כתפיסה פוליטית מרכזית בפוליטיקה הישראלית.
כעת יש אפשרות אמיתית לשינוי. בהובלת ד'ר נח עפרון, ערן בן ימיני ואנוכי, בשותפות יו'רי התנועה והמזכירות וחברי תנועה נוספים, הולך ומתגבש צוות חברתי חזק, שמבקש להעלות, בסיוע חברי התנועה, את הדגל החברתי לראש התורן.
הצעד הראשון לכך, הוא החלטה על קמפיין חברתי מפלגתי. לאחר עבודת הכנה בהנהגה נביא ביום ו הקרוב, בועידת התנועה הירוקה, עדכון על עבודתנו עד כה.
שני כיוונים עיקריים עומדים על הפרק לדיון החברים והכרעתה הסופית של ההנהגה- הכיוון הראשון הוא מאבק במדיניות ההפרטה. העיסוק בנושא לא יכול להצטמצם למספר מילים, אבל חשוב שנדע להבחין בין מקומו של השוק הפרטי, הנחוץ במקומות מסוימים, למול אחריות המדינה על רגולציה (והרגולציה הישראלית נחשבת חלשה ביותר. נתון טרי, למשל, מדרג את הרשות הישראלית להגבלים עסקיים במקום ה24 מתוך 39 המדינות המפותחות), ומול מדיניות המקדשת שוק פרטי, ללא שיקולים ציבוריים. עבודה מקיפה בון ליר בשנים האחרונות מצביעה על ההפסדים העצומים, כולל הלכליים, של ההפרטה בתחבורה, חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
קמפיין תנועה ירוקה שיתמקד בהפרטה יעבור יאתר מוקדים שיאפשרו השפעה על שיח ושינוי מציאות מהפרטת רכבת ישראל, דרך תמלוגי מפעלי ים המלח, העסקה קבלנית של מורים ועוד. היתרון לנושא הוא שהשיח הציבורי אימץ את המושג, והוא מאפשר חיבור בין נושאים רבים שנוגעים לליבת העשייה שלנו. הבעיה היא שמדובר, שוב, בקרב בלימה.
הכיוון השני הוא קמפיין 'הדור הבא', שמתמקד ב-2031, כיאה למפלגה מקיימת. הקמפיין מתמקד בהשוואת תנאים וצמצום פערים בחינוך. החזון הוא תואר ראשון לכל מי שירצה בכך, ללא הבדל דת, גזע, מין, מעמד כלכלי ומיקום גיאוגרפי. הקמפיין יתחלק לכמה נקודות קריטיות בקידום השכלה רחבה, מחינוך חובה מגילאי אפס עד שלוש, דרך השוואת תקציבים, תכניות לשילוב חינוך אקדמאי בתיכונים המכילים אוכלוסיות מוחלשות ועוד. היתרון כאן הוא בקמפיין חיובי. החסמים הם שמדובר על כסף ציבורי בהיקפים גדולים ובמיקוד בחינוך בלבד.
השורה התחתונה והחשובה היא שאנו זקוקים לעזרתכם. כיאה למפלגה האמונה על דמוקרטיה השתתפותית ולא פרוצדורלית, אנו מזמינים אתכם להיות שותפים בהחלטה ובעיצוב המסר של הקמפיין החברתי, שמהותית ואלקטורלית חיוני לנו בבניית הנדבך החברתי. לשאלות ותגובות מוזמנים לפנות לד'ר נח עפרון, מרכז הצוות החברתי..