פרוטוקול ועידת מפלגת התנועה הירוקה, מיום ו' ה-1.7.2011, סמינר הקיבוצים. מספר המשתתפים: 77.
דברי פתיחה של נעמה כץ נשיאת הועידה
שלום רב לחברי המפלגה,אנחנו לאחר הועידה בה נבחרה הנהגה חדשה אני רוצה לציין כי היתה החלטה של המפלגה להמשיך לקיים את המוסדות שלה גם בתקופות שאין בה בחירות יש לזה מחיר למשל יש איסור לגייס כספים וכמו כן קשה מאוד לגייס את האנשים וזה חשוב מאוד שנמצאים כאן כ-70 איש.
אני רוצה להזכיר מספר החלטות שהתקבלו אי חבירה למרץ או למימד.
הועידה בחרה שינוי דרך עקרוני ובו התקבלה גם הנהגה חדשה
הועידה היא המוסד העליון והיא התגלמות התפקוד הדמוקרטי.
אנו הולכים לדבר על סעיף במצע– הדיון לגבי ילודה מקיימת שיכול להיות חלק מהמצע.
בועידה יהיו שלוש שאילתות – סמכות ורשות של החברים לפנות להנהגה או למוסדות של המפלגה לקבלת הסבר ולקבלת תשובות.
סדר היום שלנו
פתיחה ודברי ברכה
פנל על נושא הילודה
דיון על קמפיין חברתיים
דיון על פעילות סניפים
שאילתות
נעמה מזמינה את אורלי רונן לעריכת הפאנל לנושא הילודה
אורלי : בוקר טוב, ראשית אני מתנצלת מראש לגבי ההנחיה שהונחתה עלי ושלא קפצתי לתפקיד בשימחה אני עצמי לא ברורה לי העמדה וגם אשמור על אי ההחלטה.
מה הקשר של קיימות, ילודה והתנועה הירוקה – אנו כאן לשם תחילת תהליך קביעת עמדת המפלגה
חמישה דוברים - שניים לכל דעה ואחד שעדיין מגבש דעה.
יש 40 דקות לפאנל כחמש דקות שאלות הבהרה בלבד ובסוף הפאנל נפתח את הדיון של חברי הפאנל ואחר כך לקהל כולו.
נמצאים איתנו מישה שאולי, נתליה גוטקובסקי,תומר לב אבי דבוש ואורי אפלבאום.
מישה שאולי
לא חבר תנועה. קיימת עמדה ש-לא להרגיז. הופתעתי, כי כשהתעמקתי בתנועה לא עמדו בראש מעייני שיקולי סביבה, אבל הבנתי שהתנועה שלכם לא מפחדת להרגיז – למשל פרשת גלנט: צריך לבחור בין צדק לנחמדות ובחרתם בצדק. מישהו אחר יציג למה להיות נחמד. אני בדעה שיהיו יותר קולות אם יהיו אנשים שהם מהבוחרים לכנסת, יהיו מהמגזרים הלא-ציונים. בגלל אנשים ולא מתנחמדים.
\ב-2030, 40
בגלל התנופה הדמוגרפית מביאה אותנו למקום הזה, העליה בתשלומי העברה – מעבר הכספים לנפש אם בשנת 2008 96% נותרו בעוני הדרך היחידה להיחלץ מאסון חברתי ולי זה מאוד חשוב להיחלץ מאסון פוליטי: שהרוב בבית המחוקקים יהיה רוב לאנשים מחוגים שאולי אינם מעוניינים בקיום ישראל כפי שהיא. הדרך שלי היא כספית לא בכפיה אלא על ידי מניעת כספים
נתליה:
משהו מטריד באמירה "ילודה מקיימת" – השאלה היא גודל האוכלוסיה. לא "כמה יכולים לחיות כאן", אלא "כמה באיזו רמת חיים" – כמו צפון ת"א, או כמו במגזר החרדי?. רכב פרטי או תח"צ?
דברים שמקוממים אותי: דיון מלטוסיאני (אסון גדול: אוכ' גדלה בטור הנדסי, ומשאבים בטור חשבוני) – לא נגע בשאלת היסוד לגבי חלוקה (יש מספיק מזון, אבל איך הוא מתחלק? באפריקה רעבים, במערב זורקים המבורגרים)
מציעה קו מחשבה: אם אנחנו רוצים לאתגר את השיח ואת הנורמות, מוטב לא להתייחס להגבלת ילודה, אלא לאורחות חיים אחרות: צמחונות למשל, אורחות חיים מקיימות יותר. אולי צריך לותר על חוק השבות? האמירה פרובוקטיבית, כי הדיון כבר הולך למקומות מסוכנים גם ערכית וגם פוליטית (למה לא רק ילד אחד? השיח בישראל מדרדר כבר לשיח גזעני וחשוך). ההצעה היא בפועל אמצעים המאיימים על האוכ' החרדית, ערבית, בדואית. מציעה התייחסות אחרת – לדוגמא לגבי הבדואים. מדינת ישראל טועה ביחס לבדואים, כפי שרואים בהשוואה לעולם. הושבת הבדואים בעיירות גרם דווקא לעלייה במספר ילדים לאישה. הסיבה לכך הוא העדר אופציות, חלופות לתעסוקה (מה שבשאר העולם מוביל אורבניזציה), או אפשרויות חינוך.
מסקנה: הדרך לצמצום ילודה הוא לא הגבלת ילודה ישירה, אלא פיתוח חלופות: תעסוקה, חינוך. כפי שאנחנו לא היינו מגיבים היטב לאמירה ש"אורח החיים שלנו אינו מוסרי ונוקטים צעדים לצמצמו", כך גם כל אוכ' אחרת. לא זו הדרך.
תומר לב:
כל התיאוריות הקיימות רואות בגידול האוכלוסיה תהליך הרסני לסביבה ולחברה. גידול אוכ' אינו היחיד, אבל הוא משמעותי ועגום. אילו האוכ' היתה מיליארד (כמו לפני 100-150 שנה), אז ברור שלמרות תרבות הצריכה והזיהומים, היינו במקום אחר מבחינת האיומים הסביבתיים. מדהים אותי שכל פעם מחדש כולנו מדברים באותה שפה כשמדובר במגמות גלובליות, אבל כשזה מגיע אלינו, פתאום אומרים "רגע", האקסיומות נאלמות, ושיח הקיימות קורס. האם אנחנו חיים על פלנטה אחרת? בישראל הלוגיקה שונה? פתאום העסק מקבל משמעויות אחרות (גזענות, שוביניזם, אשכנזיות, צפוניות, נסיון לבלום אחרים, מזימה להנצחת האליטות ועוד) – גם מהחוגים הכי פנימיים בתנועה הירוקה. אומרים ש"זה לא הסיפור, הסיפור הוא הצריכה"
יש שני גורמים, מתמטיקה פשוטה: גודל אוכלוסיה כפול צריכה. צריך לדון בשני המרכיבים של המשוואה.
כבר מדברים על צריכה וזה טוב – אבל זה לא במקום. צריך לדון בבחינה מחודשת באוכלוסיה. לא מדברים על גרזנים; אבל צריך לדבר על הבעיה.
גם במדינות בהן התרבות מעודדת ילודה ורגישה לילודה, החלו גם בדיון וגם במעשים: מצרים, מדינות אסלאם אחרות. יש גם שם תכניות לצמצום ילודה. שם מותר ואצלנו אסור?
אינני יודע מה יהיה פשוט יותר – שינוי הרגלי צריכה או שינוי הרגלי ילודה.
אצלנו העניין הדמוגרפי יותר רגיש; צריך יותר רגישות. אסור להגרר לפופוליזם. בדיוק זו הסיבה שתנועה כמו שלנו יכולה לדון בכך: במומחיות, לא בהתלהמות. להדגיש את היתרונות לכל המגזרים ולכל האוכלוסיות. תפיסה של קיימות יכולה לקשור את כל המגזרים ביחד. בדיוק אנחנו צריכים להוביל את זה.
בואו נדון בנושא. אני חולק על אלון טל, לא צריך להעלות כבר תכנית אופרטיבית. אבל בואו נעלה את זה לסדר היום, בואו נפתח את זה לדיון. ובואו נפתח את השיח בקיימות ובאוכלוסיה.
קיימות היא כל המצע שלנו – אי אפשר להתעלם מיציאה מאיזון. קיימות היא איזון. אין לנו לוקסוס להתעלם.
השאלה היא לא "כן או לא" – אלא איך. איך הולכים צעד צעד ליצור שיח נבון ומפוכח, גם בנושא של ילודה.
אבי דבוש:
אין לי עקרונות מסודרים. אתייחס לדברים שנאמרו. אני מאמין שכולכם קראתם את מה שכתבתי.
למישה: עלה העניין של "לא להרגיז". לא ראיתי ביטוי כזה בהתבטאויות; אבל צריך לראות את זה אחרת. לא רוצים להיות מנוכרים, רוצים להיות מחוברים. נעמה דיברה על איחודים, כמו מרצ ומימ"ד. החזון היה דומה – אבל שיקול מרכזי היה לא רק המצע (הדומה למר"צ, חותמים על כל מילה), אלא הלב. מר"צ לא היתה מחוברת לדתיים, מסורתיים, מתנחלים – היתה מנותקת ומנוכרת. האתוס שלנו הוא להתחבר. לא צריך להתנצל. רוצים להיות מחוברים ולא מנוכרים. זה לא "פופוליזם", זה דמוקרטיה – להיות מחוברים לאלקטורט.
לגבי "ציונות" – ארנון סופר הגיב באתר. הוא מאד שנוי במחלוקת, לגבי תחזיות אפוקליפטיות שלו לגבי רוב פלסטיני ו/או לא ציוני. אבל אפשר לחבר בין דבריו של מישה ושל תומר – אין פה קונספירציה. אני ציוני, רוצה שהרוב הציוני יישמר – אבל דיבורים על חסימת הרחם הפלסטיני או החרדי הם בעייתיים.
לגבי יציאה מעוני: יש שני כיוונים רדיקליים אפשריים. אחד הוא כמו בסין – לאסור בחקיקה יותר מילד אחד (עם תנאים). זה לא מוסרי, לא אפשרי פוליטי, דיקטטורי. אופציה שניה היא תשלומי העברה. נתניהו ניסה זאת, ביטל את חוק הלפרט. יש ויכוח האם זה הוריד בכלל, ואם הוריד אז כמה. כנראה שמעט, מוטל בספק, גם ע"י ביטוח לאומי. מה שברור הוא שנוצר עוני. יש גידול משמעותי בעוני: למעלה מרבע מילדי ישראל. אם זה הכיוון שבוחרים בו, הולכים למקום בעייתי של עוני. זה נוסה – ופגע בחברה.
המטרות שלנו: שני דגלים – קיימות סביבתית/צדק סביבתי, וקיימות חברתית/צדק חברתי. לא צריך להחליף או לבחור בין השנים. לא חייבים לומר "ילודה היא הבעיה" – ילודה היא תוצאה של הבעיה. של פערים, של עוני. אופק העלה לינק לגבי החברה החרדית, בה יש ירידה בילודה, מתוך הקהילה עצמה, בעקבות העצמת נשים ופיתוח קרירה. תפיסת הסופר-וומן הנמדדת ברחם נמצאת בירידה. אפשר לתמוך בקו הזה: מבחינת אופי החברה, מבחינת פמיניזם, שוויון ועוד. תפיסה לעומתית רדיקלית תשיג את ההיפך.
קו רדיקלי יכול להתחבר לקהלים מסויימים, כמו שינוי, וזה יכול להצליח. אני מעדיף שזה יכשל כ"הזוי", מאשר שיצליח, וימתג אותנו כימין קיצוני, ימינה משינוי.
שאלה מהקהל: לגבי נתוני ארנון סופר, 2030 זה עוד 20 שנה, לא צריך תחזיות, זה כבר עכשיו.
אורי אפלבוים:
מסכים עם כל מילה שתומר אמר. אגע בנקודות כפי שכתבתי אותן, ובחלק מהדברים ששמעתי מאחרים.
דבר אחד – אומרים לך שזו מזימה, שנועדה לשמר את האליטות. אבי נגע בנקודה בצורה ברורה, והיא כתובה בדף של מישה ובהצעה של אלון – מטרה מרכזית היא שימור הרוב הציוני. לדעתי זו טעות. המדיניות הקיימת, גם הקצבאות, היא תוצאה של נסיון לשנות הרכב פוליטי דרך ילודה. קצבאות רק חיוצאי צבא, וכו'. כל הטריקים האלה כולם נועדו לשנות הרכב פוליטי והרכב זהות של האזרחים. בעיני זה חמור מאד, לדעתי חייב להיות מחוץ לדיון.
זה לא אומר שבעית האוכלוסין אינה גדולה – היא גדולה וקריטית. היא גדולה וקריטית בכל העולם, ועוד יותר בישראל, מסביבות חברתיות וסביבתיות. להגיד שמלתוס טעה זה פשטני, וזה לא להבין. מלתוס לכאורה טעה כי הרבה מדינות באמת חסמו ילודה, באופן רדיקלי או פחות רדיקלי: מדינות גדולות (לא רק סין, אלא גם איראן, מצרים, ואחרות). העולם חייב להן הרבה. הדרך של סין היא לא הדרך, אבל האסון נמנע כי מנענו אותו.
בישראל יש שתי בעיות יותר משמעותיות: שטחים פתוחים, ומים. להבדיל מצריכה, פסולת, אנרגיה פוסילית ועוד – אלו לא גדלות באופן מעריכי. אין גידול מעריכי בצריכה שוטפת במים בישראל. יש גידול קטן. גם ההבדל בין ילד חרדי ממשפחה של 8 ילדים לבין משפחה של 2 היא שולית, כ- 20%. צריכת השטחים הפתוחים למגורים אינה גדלה, אלא פוחתת, בגלל בניה רוויה, בכל המגזרים. זה נובע משטח היישוב. במשוואה של תומר זה הופך את מרכיב האוכלוסיה להרבה יותר קריטי: אי אפשר באמת להקטין את צריכת המים או שטח. הבעיה אינה ילודה, אלא גידול אוכלוסיה – כ 2% בשנה, הכפלה כל 35 שנים. גם אם נקטים קצת צריכת מים ושטחים פתוחים, בקצב הזה נגיע לאסון ודאי. מסכים עם תומר – חייבים לדבר על זה, מאד מאד בזהירות. לא ידוע כמה קצבאות משפיעות, תשלומי העברה קוצצו. לא מתבייש באסטרטגיה ובפוליטיקה. חייבים להעלות את הנושא ולדון בו. חייבים לשתף קהלים אחרים, ארגונים אחרים, מפלגות אחרות, עמותות, אנשים נוספים.
דיון פתוח:
נדב אפלבאום: דיון מאד מעניין וחשוב. אותי יותר מכל דבר אחר מטריד שהצעת ההחלטה להצבעה הגיעה אלינו עכשיו. זה לא רציני, זה לועג לנו שהצעת ההחלטה היא מהבוקר, אחרי שלא ראינו אותה קודם. להביא הצעת החלטה רגע לפני??
נעמה: תקבל תשובה לאחר הדיון ולפני ההצבעה.
מור: יושב ושומע את הטיעונים העניינים על הנושא עצמו, ולא מבין אם זו ישיבה של תנועה אידיאולוגית או של מפלגה שכבר 10 שנים בשטח. אנחנו בשלב שצריך לשכנע את הציבור שאנחנו לא מחבקי עצים בעד הסביבה, אלא שיש תפיסת עולם חברתית, צריך לשכנע את הציבור, להגיע לציבור. הציבור לא יתעמק בנתונים, לא יקרא מעבר לכותרות "התנועה הירוקה נגד ילודה". בשלב הנוכחי זה לא העיתוי. בלי להכנס לסוגיה העניינית.
ערן כפר סבא: יש כמה עניינים ששאלו. שני דברים מהותיים: גידול באוכלוסיה, מטרה שהיא תגדל. אבל גם לא כללית, אלא פרטנית: "שהלא ציונים לא יגדלו". כאשר מדובר על קצבאות: איך זה ישפיע? האם החוק הזה ישפיע וישנה משהו? או שזה רק ינסה להשפיעץ חסרים נתונים כלכליים ודמוגרפיים.
גם מפריע לי שההצעה רק עלתה לדיון הבוקר.
תגובת אורלי: יש שני מסמכים, אחד שחור ואחד עם לוגו של התנועה.
שרית עוקד:
3 דברים:
1. לגבי הנתונים – לגבי הבדואים אותם אני מכירה היטב, מאז 2002 יש ירידה. הגיל הממוצע היה 13, עכשיו 15. בדקתי: מצמצמים כיתות, כיתות א' קטנות. כל שנה פחות ילדים בכיתה א'.
2. אוכלוסיות רבות אוכלוסיה/ילדים הם חרדים, דתיים וערבים. האם זו האג'נדה שלנו – לצאת נגדם? אם נצא עם הצעה כזו, נתפס כתנועה אליטיסטית נגדם, לא משנה למה נתכוון
3. בישראל יש כוח רב לחרדים, הם לא יאפשרו את זה, הם ינסו לקדם כך את העלאת הקצבאות.
עופר סיני: מסכים עם מה שתומר אמר – הדיון עצמו מאד חשוב. אבל התרשמתי מתוך התפתחות הנושא בתנועה שהדיון עצמו מוקצן, שומעים רק צד אחד, ואני יודע שיש צדדים נוספים, דעות שונות, ושהדיון לדעתם הזוי.
פרידה:
בד"כ לא מדברת מול קהל רחב, אבל אני לא יכולה לשתוק. כבחורה דתיה, מהיחידות פה, הדיון הזה פוגע בי ובאמונה שלי, בכל מה שאני חלק ממנו. אחד הדברים שהכי אהבתי בתנועה הירוקה היה שהרגשתי בבית, ושהיה מקום לכל האמונות והתפיסות. הדיון הזה גורם לי להרגיש אחרת. הוא מדיר. מדיר את המשפחה שלי, החרדית עם 8 ילדים, בבני ברק. כמי שהיתה עובדת קהילתית בקטמונים בזמן קיצוץ הקצבאות, אני חושבת שצריך מדיניות רווחה של מענקים לילד ראשון שני ושלישי. כי אז צריך הכי הרבה סיוע – כמדיניות רווחה. זה לא נובע מזכות של מישהו להתערב בכמה ילדים מותר ללדת.
מדברים על כמה מעגלים שונים של קיימות. בשיווי משקל, כשסקלה אחת לא עובדת, כולם קורסות. בד"כ מדברים על הגלובוס: מים, אנרגיה וכו'. צריך גם ברמת המדינה. אפילו רק קיימות כלכלית: קיימות כלכלית נובעת מקיימות ברמת המשפחה, וזו מתערערת כאשר יש קבוצות שתפיסת הקיימות מחוץ לחשבון שלהן, כי גורם אחר מטפל בכך. בפסים האלה. אפשר אולי להעביר את הדיון למישור אחר. מי שיכול לפרנס 10 ילדים וזו אמונתו, אף אחד לא רוצה להכנס לו לקישקעס. אבל משפחות שלא מצליחות לקיים את אורח החיים בו בחרו, זו בעיה. אנחנו כמדינת ישראל רוצים לעזור להם לקחת אחריות על אורח החיים שלהם.
יש בעיה אינהרנטית בהצעת חוק: כאשר מדובר בהצעת החלטה לגבי הצעת חוק, זה פרט בודד, ועקר. זו לא הדרך.
(דוברת שלא קלטתי את שמה, מבטא אמריקאי כבד): הסקטורים שמדברים עליהם (וכולנו יודעים מי הם), הדרך לחנף אותם למשפחתיות ולילודה מקיימת היא לא דרך קצבאות. אנשים לא יגידו "אוי ואבוי, אין קצבה אז לא נעשה ילד". מה שהמדינה תחסוך בקצבאות, היא תשלם בעוני ואבטלה ורווחה. גם מדיניות חינוך, החל מבייבי איינשטיין וכלה בקורסים למצויינות, בכלל לא מדברת לקהלים האלה. צריך לדבר על "מה ילד צריך", "איך יוצרים כפר בשביל לגדל ילד". משם נגיע לתהליך חיוכי ולילודה.
שגית: אין פה נחמדות – יש ריאל פוליטיק. צריך שיח אחראי. בהצעת החוק, בדיון – לא הצלחנו אפילו בקבוצות הקטנות להמנע מהדברים הנפיצים שעולים מהדיון. לכן מסכימה עם מור – אנחנו חושבים שאולי נהיה אחראים, אבל בתקשורת זה יצא אחרת. אנחנו רוצים לבנות את המפלגה אחרת – זה לא יצליח ככה. כמישהי שגדלה במרצ, ובכל המאבקים נגד כפיה דתית, מתוך תפיסה של זכויות אזרח ודברים חיוביים – התפיסה היא אנטי דת. ואת זה אנחנו עושים לעצמנו.
אלי (מעגן מיכאל): לא שמעתי ולא ראיתי התייחסות לקשר בין פשיעה לבעיות סביבה/חברה, ובין פשיעה לגידול אוכלוסיה. אני נפגעתי בכמה אירועים, לא אציין מאיזה מגזר.
אמיר רוקמן: אם יושבים פה עשרות אנשים ביום של מהפכה תחבורתית בגוש דן ודנים באיך לצמצם את האלקטורט שלנו, משהו לא בסדר. הנושא הכי רלוונטי לתנועה הירוקה הוא תחבורה, וזה קורה היום – ואנחנו מתעסקים בנושאים הזויים, מצטיירים כסניף של החברה להגנת הטבע. אנחנו לא רלוונטיים. לא נכנס לכנסת ככה. אין ויכוח – יהיה פה פיצוץ אוכלוסין. כשנכנס לכנסת, נטפל בו. אבל כדי להגיע לשם, צריך לצאת לציבור, ולדבר על מה שקורה – תחבורה ציבורית.
וחבר הנהגה שלא הגיע לועידה, צריך לשקול מחדש את תפקידו בהנהגה.
אמיר:
הנושא חשוב, ויותר חשוב להעלות אותו לפני השטח מאשר כמה אנשים יצביעו לנו. יש לו היבטים גלובליים וגם מקומיים. זו שאלה יותר חשובה. אני מתחבר למה שתומר אמר: צריך לדון בכך באופן אחראי, ושמכבד את האחר. הדברים הכי חשובים הם של פרידה, שאמרה שהיא מרגישה מנוכרת ומודרת – זה לא בסדר. רובנו הורים לילדים, הדיון נודע לנו באופן אישי. חייבים לנהל את הדיון באופן שאינו ממדר, ובאופן מכבד. בשנות החמישים דיברו על ילודה והעניקו פרסים לולדניות כי הן ילדו חיילים, לא ילדים. השנים עברו, אבל המערכת נשארה – וצריך לדבר על זה ולהציף את זה. באופן מכבד, אבל להציף. לגבי תשלומי העברה – לדעתי פסולים במקור. צריך לתת לא תשלומים, אלא שירותים: חינוך ובריאות, לכולם.
מוטי: הצעה לסדר – יש כנראה רוב נגד, אפשר להצביע? תגובה של רחלי: דמוקרטיה השתתפותית, אנשים מביעים את עמדתם.
איתן: האופן בו הנושא עלה לדיון, עם הצעת חוק ממישהו חיצוני, הוא אופן בעייתי. יש מורכבויות, למשל כזו הקשורה בעוני. אפילו שינוי צריכה עלול להוביל לירידה תחת קו העוני. גידול האוכלוסיה היום הוא דווקא במשפחות מבוססות – וקצבאות לא משפיעות על זה. לגבי מוסר, ולגבי צריכה מול אוכלוסיה – מסכים למשוואה של תומר, וצריך לאתגר גם את עצמנו. יש בעיה באכילת בשר, יש בעיה בטיסות לחו"ל. וכשם שקשה לנו לשמוע את זה ולהשמיע לאחרים, צריך להבין שזה קשה, ולאתגר גם את עצמנו, אבל גם להבין את המורכבות והזהירות.
עירא: אני מסכים גם וגם: חייבים לדבר על זה, אבל צריך הרבה הכנה לפני. זה לא דבר קטן, כמו תחבורה או פרטים. זה דבר גדול – הכי גדול. ואי אפשר על רגל אחת. זה אומר שהדור הבא קטן מהנוכחי, זה משפיע על פנסיות, על תעשיה, על גישה כלכלית. הצמצום בכמות הילדים זה הפרט הקטן והשולי. זו התחלה לא נכונה של הויכוח.
שימי: פוליטית, תכנון אוכלוסיה הוא נושא מצויין להעלות. לטווח הקצר והארוך, זה מי שאנחנו באמת. אי אפשר להתכחש – זה חיוני לצורך קיימות. לטווח ארוך יראו שאנחנו אומרים את מה שאנחנו באמת.
שנית – בבחירות רק חיכינו שיתקפו אותנו. הנה נושא שבטוח יעלה תגובות! רק צריך להערך כמו שצריך, ולקצור את היבול. יש דוברים. אפשר לעשות את זה.
גידי זאגא: הדיון גורם לי לאי-נוחות בבטן. "אל תהיה צודק, תהיה חכם". רוצים להיות צודקים או חכמים? התחבורה הציבורית, היום בת"א, יותר חשובה וחכמה. לגעת עכשיו בנושאי פולמוס ושנאה זה לא חכם. אי אפשר למנוע מאנשים ילדים, או להעניש אותם כלכלית.
תגובות חברי הפאנל, וסיכום אלון טל:
תומר לב: יש מי שאומר שאסור לדבר על זה ושזה פוגע באנשים. זה לא דמוקרטי. זה לא דמוקרטי לא לדבר. צריך לדבר בצורה הנכונה ובטון הנכון – ועל הכל אפשרי ומותר.
אנחנו מדברים על מה נכון לעשות כגיבוש עמדה של המפלגה. לאו דווקא תשלומי העברה. אפשר להציע פרוגרמה אחרת שתבטיח תוצאה הרבה יותר טובה. אבל צריך לדון בזה, וצריך לגבש פרוגרמה ועמדה.
כולם פה "מומחים" ליעילות פוליטית. אפשר לעשות סקר, ולבדוק.
מישה: כמה עובדות: ילודה במגזר החרדי – לפני 55, ילדו 2.76 ילדים בממוצע – סבתות מבני ברק וירושלים. אין זה מכון שהחרדים תמיד יולדים הרבה ילדים. זה עובדתית לא נכון. כמה זה עולה – המדינה מוציאה מדי חודש על כל ילד כ- 1800 ₪. קצבאות ילדים הן פחות מ 10-15%. הפחתת הקצבאות הורידה ילודה במגזרים מרובי ילדים (ורק שם) ל- 7-8%. בעתיד אם נוריד לגמרי מהילד הרביעי, וילד רביעי יעלה 1800 ₪ - תחשבו מחה זה יעשה.
אבי דבוש: כמו שאמרנו, צריך לבחור בין פוליטיקה של שנאה לפוליטיקה של הכלה. אקדמית, הדיון מרתק; אבל זה לא דיון אקדמי. צריך להחליט מה נציגינו בכנסת יקדמו – הצעות אלה או אחרות. אקדמית הייתי הולך על חלופה 3, בוחן סקרים ונתונים. זה לא פרקטי – מציע את החלופה הראשונה: לזנוח את הדיון.
נתליה: תרגיל בסוציולוגיה: בבתי כלא יש יותר מזרחים וערבים – האם זה מעיד על נטיה מולדת לפשע אצל מזרחים וערבים? לדעתי לא, וצריך להסיק את המסקנות המקבילות כאן.
אורי אפלבוים: מסכים עם נדב, הדיון בעייתי. חושב באיזו חלופה אני תומך, ואינני יודע. יש לי דעות לגבי הנושא, אבל לא לגבי החלופות. כנראה הייתי בוחר את 3 (בחינה נוספת). אני לא חושב שצריך להפסיק את הדיון כי הוא נפיץ.
סיכום – אלון טל
בוקר טוב לכולם.
אני רוצה להביע הערכה על החגיגה הדמוקרטית הזו (קריאת ביניים מנדב – העלאת הצעה באופן כזה אינה דמוקרטית. נשיאת הועידה נעמה תגיב): אין אח ורע לתופעה כזו בעולם, שהחברים מקבלים רשימת נושאים לדיון, ובוחרים במה לדון. אני לא תמכתי בנושא הזה, אבל כיוון הוא עלה, אני רוצה להביע את עמדתי, עליה אני חושב זמן רב.
לדעתי עמדה של מפלגה ירוקה חייבת להיות ע"פ חלופה 2 – המשך ליבון הנושא, על כל הרגישות. משלוש סיבות: עקביות, אומץ לב ואחריות.
עקביות – אי אפשר לדבר על קיימות, על ערכים כפי שלימדנו ערן בנימיני, על חשיבה לטווח ארוך – אי אפשר לזנוח דיון בתופעה המעמיקה את העוני ומחריפה כל בעיה סביבתית שיש לנו, מגזי חממה ועד שטחים פתוחים. עקביות מחייבת שתכנית כלכלית המטילה מיסים על תופעות שליליות כמו זיהום, אי אפשר לתקצב ולתגמל ילודה לא מקיימת. זה שלילי.
אומץ לב: אי אפשר להגיד "נדחה לפעם הבאה", "זה לא הזמן". לא צריך להתאבד, אבל אי אפשר לבחור לא לדון. זו פחדנות, וזה לא ראוי למפלגה ירוקה.
אחריות: כמפלגה שמשתדלת לפרוץ מסגרות ומגזרים, ולאפשר בית נוח לכל מי שמשותף לערכים, חובתנו לקדם אחריות שהיא מקבלת, ואחראית.
ערך מרכזי שלנו הוא אחדות בתוך המפלגה. כיושב הראש, אני חייב לאפשר לכל העמדות להשמע, ולמנוע הרגשת אי-נחת. אבל אני חייב להתמודד עם האמת. האמת שלי היא שהמצב הקיים אינו בר-קיימא.
הצעת החוק אינה מייצגת את עמדתנו, אבל טוב שהקדשנו לה את הזמן. ככה נותנים הכוונה להנהגה.
אני אכבד על החלטה דמוקרטית, אבל לדעתי אם גודל האוכלוסיה הוא גורם משמעותי, אי אפשר להתעלם ממנו.
נעמה:
תודה למשתתפי הפאנל, ולכל מי שבא במיוחד להביע דעה, לכאן ולכאן.
לפני שמצביעים:
1) אופי ההצבעה והצעת ההחלטה.
2) טענת נדב
יש שני דיונים: תוכני, מה צריכה להיות העמדה שלנו לגבי הנושא, קיימות, עמדה לעתיד. ופוליטי – האם נכון למפלגה לעסוק בנושא, האם זה לא ייצור יותר מדי התנגדויות.
הדיון היום הוא לא הענייני – על זה נדבר בעתיד. הצעת ההחלטה שגיבשנו היא פוליטית – האם הועדה מאשרת באופן עקרוני או לא מאשרת באופן עקרוני להמשיך לעסוק בנושא לקראת גיבוש עמדה ברורה.
לטענת נדב: בלו"ז שיצא ביום שלישי נכתב "דיון בילודה מקיימת+הצבעה (לא נאמר על מה). תקנונית מותר לנשיאות לשנות את סדר היום, והעברתי את נוסח ההצבעה ברגע שהיה בידיי.
היה דיון באינטרנט, נפתח בכוונה, כדי לראות מקדמית מה אנשים חושבים. היתה במה רחבה לאנשים להביע את דעתם, ורצינו לגבש את הצעת ההחלטה בהתאם. אילו היתה עמדה ברורה לכאן או לכאן, היינו מצביעים על מצע. לא היתה עמדה ברורה – ולכן אנחנו לא מצביעים על מצע. כנשיאה אני מודיעה שיש דרישה מההנהגה שהמצע הסופי לאישור הועידה. כשיגובש מצע בעניין, בנושא הרגיש הזה, הוא יובא לאישור הועידה.
ולכן עתה אנחנו לא מצביעים על המצע – אלא על השאלה האם להמשיך ולגבש עמדה.
התייחסות מהקהל – מבקש להוסיף הצעה להצבעה: "הועידה מבקשת לא לדון שוב בנושא עד שתגובש הצעה מסודרת". אילו היה זמן להעלות את ההצעות, אפשר היה לקיים דיון.
נעמה ממשיכה:
קיבלתי הערה בתחילת הדיון ואני מקבלת אותה; ומאמצת את הצעת השינוי: כיוון שיש שלושה חלקים, יכול להיות רוב בעד למרות שהרוב נגד. לכן נצביע בשני שלבים. קודם כל נצביע לגבי החלופות (1) "באופן עקרוני מתנגדים לגיבוש נייר עמדה של התנועה הירוקה בנושא; לא תהיה לנו עמדה בנושא" מול (2) "לא שוללים גיבוש נייר עמדה ומדיניות". אם הצעה 2 מתקבלת, נצביע בין 2 חלופות: (א) "הועידה תומכת בהמשך גיבוש העמדה בתחום אוכלוסין" מול (ב) "לא שוללים גיבוש עמדה בעתיד, אולם בשל שיקולים פוליטיים אין לעסוק בנושא בטווח הקרוב".
(דיונים סוערים בקהל לקראת ההצבעה.)
(חגית מסבירה את נוהל ההצבעה באמצעות הפתקים הירוקים)
חלופה 1: 15
חלופה 2: 38
נמנעים: 10
נבחרה חלופה 2, עוברים לשלב השני.
חלופה א: 15
חלופה ב: 35
נמנעים: 10
נבחרה חלופה ב'. נעמה מודה לכל מי שהשתתף בדיון ובהצבעה. ברכות על דמוקרטיה תנועתית
הפסקה של 10 דקות – ואז עדכון מנכ"לית, עדכון מזכירות, ודיונים (דיון טבעון מדיני נדחה)
אלון נאלץ ללכת
חגית: עדכון פעילות התנועה
עדכון רשמי על המצב הכספי (לפי תקנון) יבוא בועידה הבאה.
360 חברים; אין חובות ואין חסכונות גדולים; צריך תרומות; יש מפגש פעילים שבועי, אתם מוזמנים; ניתן לתאם פעילויות סביבתיות-חברתיות עם חגית, ולקיים אותן במטה; אנשים שעובדים מהבית ומעדיפים סביבה אחרת יכולים לעבוד מהמשרד. מציגה את מתנדבי המשרד: עו"ד יפית מישורי-סבג, אודליה, וג'ודי שתתחיל בקרוב. הציגה את צוות האינטרנט, את נעם קסטל עורך העלון השבועי. צריך עוד מתנדבים למשרד, וקוראים לאנשים לכתוב לעלון. צריך תרגום האתר לשפות נוספות מלבד אנגלית.
מקיימים חוגי בית בכל בארץ, פנו ליפית המתאמת את החוגים והתנדבו לקיים חוג בית.
אנו עושים עבודה אינטנסיבית אבל מצליחים אך בקושי להרחיב את שורותינו. קחו טפסי התפקדות ופקדו את חבריכם – זה מאד חשוב לנו.
שי לוי: עדכון על פעילות המזכירות
יש 35 חברי מזכירות, צריכים להיות 45 לפי תקנון, זה אומר שאנחנו קצרים. גם חסרות נשים. יש נוכחות יחסית נמוכה בישיבות – בד"כ רק כ-20. קורא לנשים להרים את הדגל ולהצטרף.
הנוהל הוא שיו"ר ועוד נציג משמשים כמשקיפים בישיבות ההנהגה, וזה חלק ממנגנון ביקורת. כל מי שרוצה להשקיף על הישיבות – אפשר. מי שרוצה להצטרף למזכירות – יש תהליך, יש ציפייה שהחברות תהיה חברות פעילה.
פעילותנו: הוקמו צוותי עבודה השותפים לכל שלושת הגופים, גיבוש תפקידי המזכירות, דיון הנושא ניירות עמדה – נמצא בטיפול, היו בחירות לתפקיד יו"ר, אחרי שיובל פרש ורעות ניהלה את הגוף באופן זמני וניהלה טוב.
דנו בנושא בג"ץ גלנט – ערן עדיין חייב לנו דיון מעמיק בנושא. קמפיין סמר כבר הגיע לערכאות הגבוהות בכנסת.
דנו בכתיבת נוהל קמפיינים.
הנושא האחרון – חיזוק רענון וחידוש מערך הסניפים, החזון הוא "משם תבוא הישועה". זה הכלי להגיע להשפעה ומשם להיכנס לכנסת.
תכניות: להעמיק שת"פ של הנהגה-מזכירות, ההנהגה גוף של איזונים ובלמים אך גם "פותח צווארי בקבוק". לחזק את המזכירות (קריאה להצטרפות). למצב את המזכירות כגוף מנטר לגופי התנועה. לחזק את הפעילות המקומית (סניפים).
נימה אישית: אורי שיינס הוא האדם שבזכותו אני בתנועה. רוצה לברך את אורי על פעילותו בעבר, עכשיו שהוא פורש מראשות מועצת המומחים. התכניות גם מופיעות במצגת ששי הראה.
ע"וד הדס יוהס פלד: מועמדת לראשות הגוף המבקר, הציגה את עצמה.
יובל ספיר: שאילתא
לפני כ-3-5 חודשים נבחרה הנהגה חדשה, ולמעט יושבי הראש הייתי רוצה לשאול מה כל אחד מחברי ההנהגה עשה בזמן שעבר.
רחלי תדהר קנר: תשובה
מתנצלת בשם אחמד ונח עפרון שלא הגיעו, הם בימים אלו בחו"ל בנסיעות שתכוננו מזמן (מוח) או במשהו פתאומי רפואי מהבוקר (אחמד).
יש לנו הרבה מאד עבודה. יש לנו כוח נפלא בתנועה, מה שלא חסר לנו זה ההון האנושי. אנחנו רוצים לסדר את הנהלים שלפיהם אנחנו נפעל, בדומה לתהליך שהמזכירות עוברת, על מנת לפרוט באופן מעשי את נהלי העבודה הכתובים בתקנון למונחים מעשיים. מקימים ועדה משותפת למטרה זו. מוזמנים להשתתף. "צוות להסדרת נהלי העבודה של ההנהגה, זכויותיו וחובותיו של כל חבר הנהגה".
אבי דבוש:
לדעתי התפקיד שלנו הוא אחריות מיניסטריאלית, זה גם מעוגן בתקנון. אני עוסק בשלושה דברים עיקריים:
1. ישיבות הנהגה פעם בחודש, שינינו נוהל מפעם בשבועיים.
2. כל נושא התקשורת עם ליווי צמוד של רחלי, הקמנו צוות תקשורת, מצאנו דובר לתנועה ובינתיים מרוצים מפעילותו.
3. הצוות החברתי בריכוז נח עפרון. תיכף אתייחס לקמפיין, יש החלטה עקרונית בהנהגה שהקמפיין הבא יהיה עם דגש על הצד החברתי. שני כיוונים עיקריים: ראשית, נושא ההפרטה, בפרט הפרטת תחבורה ציבורית (רכבת ישראל), שנית, שוויון הזדמנויות של הילדים של היום.
שרית עוקד:
מציגה את עצמה. פעילותי: הייתי בחלק מישיבות ההנהגה, המרחק הוא מכשלה גדולה (מגיעה מערד). היה נסיון לעשות סיור לנגב שהייתי שותפה לזה אבל התבטל בשל מיעוט משתתפים. אני חושבת שחברים צריכים לקחת חלק בפעילות התנועה. אני עשיתי כמה סיורים נוספים שאינם קשורים לפעילות התנועה, באיזור ערד. במקומות האלה סיפרתי על התנועה הירוקה, לצערי לא פקדתי אבל אנשים נחשפו.
ערן בן-ימיני:
כמי שהיה יו"ר בעבר מעבר להיותי חבר הנהגה אני מעמיד את עצמי לרשות היו"רים הקיימים. ליווי ותמיכה. אחד – קשר עם גופים שמשמשים כמקורות תקציב, וגם חיבורים פוליטיים ואחרים שאני גם מתחזק. שתיים – פעילות בצוות החברתי. מעבר לזה בכל דבר שאני עושה אני רושם גם את השם של התנועה הירוקה, למשל בכנס בהלסינקי או ביריחו בנושא מים ישראלי-פלסטיני. אני בא כחבר התנועה הירוקה, ואנחנו מקבלים חשיפה גדולה הרבה יותר מחוגי בית, שכבודם במקומם מונח. פורום ירוק עם חיימי לרנר. וגם חבר בצוות הגרין ניו דיל.
שגית:
נציגת ההנהגה במזכירות ומלבד בתקופה האחרונה (עקב מחלה) הייתי נוכחת בכל הישיבות. מחזיקה את תיק התכנית הכלכלית (גרין ניו דיל). עכשיו עורכת את הגרסה העברית הישראלית של התכנית. מקווה, וחובת ההוכחה עלינו, שבאמת בחצי השנה הקרובה תהיה פעילות מאד אינטנסיבית כולל הפצת המסמך ודיון בו. בהמשך לזה השתתפתי גם בכמה דיונים הנוגעים למגדר.
יעל פארן:
מאז היבחרי להנהגה הייתי בחופשת לידה, השתתפתי אולי שליש מישיבת הנהגה אחת באמצעות אינטרנט. מתחילה קצת לחזור לפעילות, הכיוון יהיה אנרגיה מתחדשת.
רחלי הורם:
אני מנסה לרכז את הדיווח של חברי ההנהגה פעם בחודש לניוזלטר. לצערי אני מוכרחה להודות שההיענות של חברי ההנהגה היא מועטה. אבל לאור מה שנאמר כאן יש כמה דברים שיש להתייחס אליהם בצורה יותר מפורטת: גיוס חברים, גיוס משאבים, חוגי בית.
אורי:
רוב חברי ההנהגה לא משקיעים אפילו שעה בשבוע. צריך בחירות חדשות להנהגה. הסטנדרטים נקבעו בינואר, לא עמדו בהם. ההנהגה צריכה לתת דוגמה אישית.
נעמה- לא ייקבעו בחירות הפעם, צריך לכנס ועידה דחופה. חברי ההנהגה תורמים גם בפעילות שהיא לא קשורה ישירות לתנועה.
גידי: בקשה מחברי ההנהגה- כדי לגייס צריך פעילות ציבורית, בחירת נושאים שמתמקדים בהם. התייחסות לנושאים רלבנטיים- שלטון החוק, קציר המלח...
שגיא: כיו"ר ועדת הבחירות- ההנהגה הקודמת ביקשה מאנשים להתמודד. חלק מהאנשים עשו טובה והתמודדו. לא נכון להעיף אותם עכשיו. צריכות להיות דרישות מינימום אבל צריך להיות כבוד לחברי הנהגה. פרט למקרים חריגים לא לשבור את הכלים.
שאילתה של נדב: כבר שנתיים וחצי מדברים ולא עושים כלום עם התקנון. לא מקיימים שום דבר מהכתוב בתקנון. צריך ביקורת, בית דין. הייתה טעות בספירת קולות ואין למי לפנות. לא פועלים לפי הכללים. מונו שני חברי הנהגה בלי לשאול את הועידה ללא הסמכה. אין בעל בית- מזלזלים בועידה. השאלה- למה לא מקוים הנוהל בתקנון? מי דואג שההחלטות ייושמו?
תשובה של אלון (נעמה מקריאה): באשר לעיכוב במינוי ו. ביקורת- ההנהגה מברכת על השאלה, אין תירוץ לאי קיום התקנון. היום הועדה ממנה בית דין וועדת ביקורת. מתנצלים על בעיכוב. מבקשים להפנות ביקורת. המנכ"לית ממונה על הגברת האכיפה לתקנון. המפלגה הייתה בסטארט אפ, תקופת הסטארט אפ מסתיימת.
רחלי: נשיאת הועידה הפעילה את שיקול דעתה, הניתן לה על ידי התקנון, בקשר להחלטה על אוכלוסיה מקיימת. הבעיות הן טכניות ולא מהותיות. בהסתכלות קדימה תהיה ועדת ביקורת ובית דין. מפלגות משתנות ומשתכללות כל הזמן. השאילתות מבורכות. שמחה שהועידה מתקיימת בצורה דמוקרטית. הועידה מייצרת אמירה. צריך להגדיל את השורות. מתחייבת לנסות ולקיים את התקנון ככל הניתן.
נדב- צריך לראות תוצאת ותיקונים.
חגית: מודה על השאילתא ועל ההסמכה. מבקשת להפנות אליה בקשות לשינוי התקנון או טענות על חריגות. החל מאמצע יולי ג'ודי ונטע שיינס יעזרו. קריאה למתנדבים.
נעמה: הצבעה על מוסדות- יש שלושה מוסדות, מצביעים על כל מוסד.
מזכירות (שי לוי) מי שהיה מוכן לבוא למזכירות לאורך זמן כמשקיף יכול להצטרף למזכירות. המזכירות מחייבת רצף פעילות. מופיעה רשימת הפעילים במזכירות לא מקריאים את השמות. מצביעים לאישור הרשימה. 35 בעד. 0 נגד 3 נמנעים.
שי: כל חברי המזכירות התבקשו להעלות דו"ח לאתר. כשליש מהם העלו.
נעמה: המוסד לביקורת- לא היה קיים עד עכשיו. תפקידו לפקח על הפעילות. רשימת המוסד לביקורת:
הרשימה שעלתה להצבעה:
המוסד לביקורת:
יו"ר- הדר יוהס- פלד
יובל קריב
לארה גרוזנר
נחי משעול
יריב ספקטור
איתן בורקט
יובל קריב מתכנת חבר מפלגה שנה.
לארה גרוזמן: למדה עם רחלי, עוסקת בנדל"ן.
איתן- רכז מגמה ירוקה בטכניון.
מוצגים שאר החברים (על ידי רחלי). הוזמנו כל חברי הועידה.
נחי: רוצה להצטרף למוסד לביקורת.
הצבעה על חברי הועדה: 40 בעד. 0 נגד. 3 נמנעים.
בית הדין:
הרשימה שעולה להצבעה:
ע"ד שי לאל- יו"ר
הדר צ'צ'יק
איילת קלרטג
עירא אברמוביץ'
מיכל גולן
שי לאל: עו"ד 12 שנה, תושב רחובות, בעל מודעות ירוקה.
עירא: איש מחשבים מגדרה. מתעניין בחיים מקיימים. אקטיביסט באינטרנט.
גילוי נאות: חגית ידידה של שי לאל. הביאה אותו למפלגה.
איילת- חברת מגמה ירוקה, הקימה את סניף אמהות האוניברסיטה.
מיכל גולן- מנכ"לית עמותה לחינוך אנתרופוסופי.
תפקיד בית הדין הוא יישוב מחלוקות בין מוסדות במפלגה ולדון בהליכים. הערכאה העליונה של המפלגה. 40 בעד. 0 נגד. 5 נמנעים.
אורי: חבר צוות הסניפים במזכירות. מציג את מטרות הסניף (מצגת). הנושא המקומי הוצג כחשוב גם בועידה הקודמת. מדברים אבל זה לא מוטמע. לא מדברים מספיק על המישור המוניציפאלי. הרשויות המקומיות משפיעות על החיים. מפאת השעה לא נתפזר לסניפים.
מטרות:
1) איגוד חברים עם תפיסות דומות ביישוב או איזור מסויים לצורך פעילות פוליטית- דגש על הצד הפוליטי.
2) קישור בין מוסדות התנועה לבין החברים בשטח. העברת הצעות החלטה, דיון... ההנהגה תהיה מעורבת גם בסניפים.
3) יצירת תשתית לגיוס תומכים לקראת בחירות.
יש תפריט של הקמת סניף- לעיון וללקיחה. תיאור הקמת ופעילות סניף טבעון- עמק יזרעאל:
אידיאלית לכל רשות מקומית יהיה סניף, כרגע זה ביחד. הסניף הוקם על ידי איריס בן צבי, היום גם יעל אנקורי יושבת ראש משותפת. הדגש הוא על פגישות פעם בחודש התקיימה פגישה בלי קשר לכמות האנשים. התפתחו גם כיוונים של עשייה דילמה בין בניית הסניף לבין עשייה. שני כיוונים- מיפוי טבעון והשפעה על המועצה, הקמת רשימה לבחירות 2013 וגיוס מתעניינים ומתפקדים לתנועה. היו חוגי בית, יש מתפקדים. הקמת סניף היא פשוטה- לאתר שניים שלושה אנשים שיהיו הגרעין ובחירת מזכיר\מרכז שידאג שיהיו פגישות קבועות. מטרות הסניף יוגדרו על ידי הסניף. חשוב להקים סניפים, קריאה ללקיחת אחריות. כל מי שרוצה תפקיד בתנועה צריך שיהיה חבר בסניף, מרגיש מחובר יותר גם כשהוא בא לפגישות מזכירות. תהיה תמיכה מצוות הסניפים. על הנייר יש הרבה סניפים אבל הם לא פעילים. חברי המוסדות שבסניף צריכים לצקת אחריות לפעילות הסניף.
שאלה (עודד): איזו תמיכה הייתה מהמפלגה להקמת הסניף? לא הייתה הכוונה בסניף עמק חפר. לא צריך להמציא את הגלגל. מונו מלווים מההנהגה ולא היה קשר איתם. מה ישתנה עכשיו?
תשובה: לא הייתה תמיכה מההנהגה. מקווה שזה ישתנה. מבטיח להיות זמין, ממליץ להתאים את הפעילות ליכולות. פעילות צריכה להיות מרתון ולא ספרינט. השגרה חשובה. הפעילות צריכה לבוא מבפנים המפלגה צריכה לתמוך אבל לא לדחוף.
נחמה: חלק מהתשובות הן בדף. כל סניף הוא עוגן של התנועה גם לקראת הבחירות המקומיות, הזדמנות גדולה, מנוף לקראת הבחירות הארציות. סניף יכול להיות גם חברותא.
רבע מהתקציב של מתפקדים בסניף חוזר לסניף.
עפר: בעולם אידיאלי אפשר לצפות לתמיכה מההנהגה. כיום הסניפים לא צריכים לצפות לתמיכה מההנהגה. סניף צריך להיות עצמאי ולתאם במידה האפשרית את הפעילות עם התנועה.
יובל: מאמין שצריך להתמקד בבחירות המקומיות ולוותר על הארציות. תפקיד הסניפים לגייס מתפקדים ולהשפיע על החלטות מוניציפאליות. מגיעים לתודעה ולמקבלי ההחלטות בנושא שטחים פתוחים. כל הפרוצדורה של הקמת סניף כבר הייתה קיימת בעבר.
שרית: אין קשר ישיר בין הבחירות המוניציפאליות לארציות. הבחירות המוניציפאליות חשובות בפני עצמן.
שגיא: התייחסות לסניפים וחברי המועצה של הירוקים. תגובה (אורי)- בהרבה מקומות יש חברי מועצה של הירוקים ללא סניף פעיל.
סיכום- ציפייה שכל חבר הנהגה יקים או יהיה פעיל בסניף במקום מגוריו.
מוטי- צריך עזרה במצעד הגאווה של ירושלים 28 ביולי.
נעמה- כל סניף בוחר בדרך המתאימה. ירושלים- שיתופי פעולה, טבעון פועלים עצמאית.
שאילתה של אמיר: האיחוד עם הירוקים- טאבו. מה קורה עם זה? משלמים מחיר על חוסר האיחוד. לעשות הכל בשביל איחוד עם הירוקים. מתי יהיה איחוד?
תשובה של רחלי: יש עדכונים באתר. מועד האיחוד לא תלוי בנו. אנחנו מעוניינים באיחוד, עושים ככל יכולתנו שתהיה מפלגה ירוקה אחת. כרגע יש פורשים ממפלגת הירוקים שרוצים להתאחד וצריכים להיות יושבי הראש של המפלגה. לפני חודש נבחר יושב ראש חדש לירוקים, פאר ויסנר ערער על הבחירות לבית משפט. השופט תומך בבחירות, סביר שיאשר את הבחירה. הנבחר הוא פרטנר לאיחוד.
אמיר: דרור עזרא לא מאמין בפריימריז. היושב ראש ממנה. מועצה מורכבת מפעילים שממליצים על פעילים במועצה.
אנחנו מחכים לבחירת יושב הראש.
עמוס: ההבדל הוא החלק החברתי.
ערן: צריך להכין אסטרטגיה לכל מקרה.
רחלי: בינתיים נפגשים עם נציגים מקומיים ומסייעים להם (משפטית, ידע) בג"ץ משותף עם ירוקי חיפה נשקל. הדברים נמצאים בפרוטוקולים, ניתן לשאול את חברי ההנהגה.
עדכון פעילות (רחלי, מצגת): ביטול מינוי גלנט לרמטכ"ל (במצגת) תודה ליוזמים ולעוזרים.
חולות סמר- שיתוף פעולה עם ארגונים, החלטה טובה בועידת הכלכלה, אלפי כתובות מייל חדשות.
חוק אקוניס להגבלת מימון עמותות: בעקבות מכתב לשר ארדן הסיר את תמיכתו.
מזכירות: אורלי ושי נבחרו.
צוותים- חברתי, תקשורת. הצטרף דובר וההופעות בתקשורת גדלו מאוד.
צוות סניפים, צוות גיוס משאבים. המזכירות מתניעה מחדש חלק מהסניפים.
סדנאות מתקיימות במטה- פוליטיקה, דוברות, אינטרנט, טלמרקטינג, כתיבת מאמרי דעה- 18.7.
סיורים- לכרמל ולירושלים.
הירוקים- חזרה על התשובה לשאילתא.
מה בהמשך: הקמת סניפים, אסטרטגיה- פנים וחוץ מפלגתית. קורס רכזים פוליטיים ייפתח בספטמבר. הקורס יהיה איכותי וייתן סל כלים לכל פעיל מפלגתי. ראיונות באוגוסט, מוזמנים להגיש רעיונות.
הרחבת השורות- חוגי בית- דיבור בגובה העיניים, סיפורים אישיים. כל אחד יכול לארגן חוג בית. מבצעי גיוס טלפוניים. יש קרוב לעשרת אלפים טלפוניים. זה הלחם והחמאה של התנועה- לפקוד, לבקש תרופות. דוכנים, הגדלת רשימת התפוצה.
בקנה: קמפיינים קטנים ונקודתיים- בג"ץ לקיום חוק אוויר נקי, פצחן מימני, זכויות נשים בלידה, אכיפת נת"צים.
שאלה (אלי): הזיהוי עם השמאל פוגע בנו.
מוטי: קריאה לעשות ישיבה (הנהגה, מזכירות) בירושלים ובפריפריה.
רחלי: מאמינה שצריכה להיות עמדה מדינית.
צבי דביר: נעשתה עבודה על איך לא לנכר ימין מתון. עד סוף החודש החלטת הנהגה. נייר עמדה בתהליך. מי שרוצה יכול לקבל את הנייר.
שגיא: השאלה היא מה העמדה הפוליטית של המפלגה. המפלגה החליטה להתמרכז. שתי מדינות לשני עמים. יותר ימינה מזה לא נפנה.
נעמה: תהיה ועידה בנובמבר או דצמבר, צריכה להיות נקודת מפנה- העלאת נושאים מהותיים, החלטות קונקרטיות לגבי הבחירות המקומיות והארציות.
פיזור הועידה, תודות.
אלה חברי המזכירות, המוסד לביקורת ובית הדין שאושרו על ידי הוועידה:
חברי מזכירות לאישור הוועידה:
אורלי רונן - יו"ר משותף
שי לוי - יו"ר משותף
אורי אפלבוים
איריס בן צבי
איתי פלג
אמיר רוקמן
אתמר שחר
גדעון אורן
גידי זאגא
דדי קסטנברג
חנוך אלסר
חנוך קציר
יפית מישורי סבג
מוטי בליצבלאו
מיכאל קורדובה
נאור ירושלמי
ניר גירון
נעמה כץ
נתליה גוטקובסקי
סוזן קודש
עופר סיני
ערן ברוקוביץ
עתר פרידמן
צבי דביר
רחל הורם
רשימת חברי המוסד לביקורת ובית הדין לאישור הועידה:
המוסד לביקורת:
יו"ר: הדר יוהס-פלד
יובל קריב
לארה גרוזנר
נחי משעול
יריב ספקטור
איתן בורקט
רחל אדם
בית הדין:
יו"ר: עו"ד שי לאל
הדר צ'צ'יק
איילת קלרטג
עירא אברמוביץ'
מיכל גולן