על הזכות לחשוב אחרת

דובר רבות על על התיקון החדש לחוק האזרחות המוצע ע"י ממשלת ליברמן ובו דרישה לשבועת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
אני יכול להסכים עם רוב רובה של הביקורת שנכתבה בנושא: על כך שחוק זה מעמיק את הפילוג בין האזרחים היהודים לאזרחים הלא יהודים ובראשם האזרחים הערבים עד כדי כך שצמד המילים "אזרחים ערבים" מתחיל להשמע מוזר, שחוק זה איננו מוסרי ביחס האי שוויוני שלו כלפי אזרחים או מועמדים לאזרחות על בסיס דתי או גזעי, שחוק זה מיותר ורק מעורר עוינות מצד כל שאר המדינות הדמוקרטיות, שחוק זה הוא חלק ממהלך כולל המוביל את מדינת ישראל לכיוון ימני/גזעני/פשיסטי/לאומני, אני מאמץ בשתי ידיים את הביקורת הזו אבל ישנה נקודה קטנה אשר איננה זוכה להתייחסות ונקודה זו ככל שקטנה היא כך היא בלתי סבירה ובלתי נסבלת מבחינתי.
הדרישה להשבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית נשמעת תמימה בעיקר למי שמאמין במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אבל ההבדל כאן הוא בעיגון בחוק של תפיסה מסויימת, זהו צעד נוסף של המשטר לתוך מוחם של האזרחים ובו דרישה להשבע ולהאמין באופי מסויים של המדינה.
כאן הבעיה שלי מתחילה, כאשר חודרים למחשבות שלי ואומרים לי במה אני צריך להאמין.
התיקון החדש לא מבקש ממני לשמור אמונים לחוקי המדינה (זה כבר קיים בחוק) אלא הוא תובע ממני להאמין בצורת חיים, באופי מסויים של מדינת ישראל. החדירה הזאת למחשבות ולאמונה זוהי הגדרה הטובה ביותר לפשיזם, לזה אני מתנגד. אני אתנגד אם ידרשו ממני להשבע אמונים למדינת ישראל חילונית - דמוקרטית, אני אתנגד אם יכריחו אותי להשבע למדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה כפי שאתנגד להשבע למדינת ישראל כמדינת הלכה.
במדינה דמוקרטית כל אזרח זכאי לא לקבל את אופי המדינה והוא חופשי לעצב בעיני רוחו ואמונתו את אופי המדינה לה הוא משתוקק, יותר מכך הוא זכאי להשמיע את קולו בעניין ולתבוע אופי אחר, המגבלה היחידה שהמדינה מציבה היא שיעשה זאת במסגרת החוק וללא פגיעה באזרח או תושב אחר.
במדינה ובתרבות דמוקרטית ישנן כמה שכבות של חופש: השכבה העמוקה מכולן היא חופש מחשבה, מעליה ישנו חופש הביטוי, מעליו יש את החופש לפעול במסגרת החוק וכאן בדרך כלל מסתיים החופש. שבועה לשמירת אמונים לתפיסה מסויימת של המדינה חודרת את כל השכבות הישר לשכבה העמוקה מכולן ומכתיבה תפיסה ואמונה אחת.
את הזכות לחשוב אחרת לוקחת המדינה ממני וזוהי הפגיעה הבסיסית ביותר בתרבות הדמוקרטית ולזה חייבים להתנגד ולהתקומם בכל הכח.

הערה
מאמר זה נכתב עוד לפני שהועבר החוק האוסר לחשוב אחרת על אופי מדינת ישראל ומשכך אין בכתיבת מאמר זה עברה על החוק.