הנהגת מפלגת התנועה הירוקה ומועצת המומחים מפרסמים טיוטה ראשונה של נייר עמדה בנושא: דיור בר השגה. נייר העמדה המובא במלואו לעיון והערות הציבור מציג פתרון למצוקת הדיור הנאמן לעקרונות החברה והסביבה של מפלגת התנועה הירוקה. נייר העמדה ממוקד במציאת פתרון לכרסום המתמשך ב"נחלת הכלל", אשר נובע ממדיניות ממשלות ישראל האחרונות, אשר משכו את ידיהן מן האחריות לאספקת שירותים לתועלת הציבור, והפקרת הציבור לשוק החופשי גם במקרים בהם הדבר לא סיפק תוצאה רצויה. "הגיעה העת לשנות כיוון...."
להלן עיקרי הדברים (ניתן להוריד את המסמך המלא למטה)
התנועה הירוקה קוראת לפתור את מצוקת הדיור המיידית על ידי אמצעי המדיניות המפורטים להלן, במקביל לפיתוח תוכנית ארוכת טווח שתמנע משברים דומים בעתיד הרחוק יותר.
כבר כיום יש 200,000 יחידות דיור שכבר אושרו במוסדות התכנון, מהן 160,000 על קרקע ציבורית ו 40,000- על קרקע פרטית. למעשה אין צורך בהקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים). מוסדות התכנון הקיימים מספקים די והותר שטחים לבנייה, בעוד ניסיון העבר מלמד כי ועדות מסוג זה מעודדות החלטות חפוזות הפוגעות בטובת הציבור.
בנייתן של דירות רבות בישראל מתעכבת זמן רב עקב חסמים עירוניים בירוקרטיים, כגון תקני חנייה תובעניים, העדר מערכת ביוב הולמת, העדר כבישי גישה ומכשולים נוספים. התנועה הירוקה מאמינה כי על הממשלה לעודד את מוסדות השלטון המקומי ולתמוך בהם לזהות את אותם חסמים ולפעול ללא דיחוי להסרתם.
התנועה הירוקה תומכת בהעלאת מס הרכישה על רוכשי דירות לפי מספר הבתים העומדים לרשותם. קרי, ככל שאדם יקנה יותר דירות, יגדל שיעור המס בו הוא מחויב. צעד זה עשוי לצנן את הביקוש לדירות להשקעה.
במקביל, לאור המשבר, התנועה הירוקה תתמוך בהטלת מסים גבוהים במיוחד על אזרחים זרים שירכשו דירה שנייה, כדי למנוע השקעות ספקולטיביות בנדל"ן ישראלי.
למעלה מ 500- שכונות שנבנו ברחבי הארץ בין השנים 1950-1970 נזנחו עם השנים והפכו לשכונות עוני. פרוייקט "התחדשות עירונית" אשר היה אמור להביא לשיקום שכונות אלה על ידי ציפוף הבניה בהן באמצעות השוק הפרטי בלבד, נכשל. התנועה הירוקה קוראת לתוכנית ארצית חדשה לחיזוק שכונות וותיקות כפתרון הכרחי למצוקת דיור.
התנועה הירוקה קוראת ליישום מיידי ומלא של חוק הדיור הציבורי כצעד חיוני לשינוי בסיסי בשוק ולהקמת רשות לאומית לדיור.
התנועה הירוקה מציעה לנצל את השטחים הסמוכים לתחנות הרכבת ולאורך צירי התחבורה העיקריים של קווי אוטובוס בתדירות גבוהה לפיתוח אזורי מגורים חדשים בצפיפות גבוהה.
במידה מסוימת, מהווים הפתרונות המידיים המוצעים לעיל טיפול בסימפטום, אך לא במחלה. התנועה הירוקה, בהיותה מפלגה המביטה לטווח הארוך, קוראת לנקוט באמצעים ארוכי טווח שימנעו משברים דומים בעתיד. אמצעים כאלה כוללים השקעה בפיתוח הכלכלי של הפריפריה, שתקל את ריכוז כלכלת המדינה באזור גוש דן; השקעה במערכת התחבורה הציבורית הבינעירונית, כדי לאפשר לציבור להגיע לעבודה במרכז ביעילות. יש לזכור כי קשיי הדיור הגוברים העומדים במרכז המשבר הנוכחי הם תוצאה ישירה של העלייה העקבית בגודל של אוכלוסיית ישראל והגידול בשטחי הדירות שנמכרות, דברים הדורשים חשיבה לטווח הארוך. ישראל זקוקה למדיניות דיור בת קיימא –יציבה, הוגנת, וכזו שתאפשר גם המשך פיתוח בריא בעתיד.
אני רואה התייחסות למס על רכישת דירות
על ידי משקיעים וזרים שנוגע לדירות חדשות (לא בהכרח מקבלן, אלא חדשות לרוכש), אבל אין שום התייחסות לתיקון המצב הקיים כיום - מה לגבי הטלת מיסים דיפרנציאלים לאלו המחזיקים כעת בעשרות ומאות דירות ברחבי הארץ?
ניסוח קצת סותר
שלום, אני חושבת שהמשפט "השקעה במערכת התחבורה הציבורית הבינעירונית, כדי לאפשר לציבור להגיע לעבודה במרכז ביעילות" סותרת את המשפט "השקעה בפיתוח הכלכלי של הפריפריה, שתקל את ריכוז כלכלת המדינה באזור גוש דן." היה טוב יותר לכתוב: "השקעה בפיתוח הכלכלי של הפריפריה על מנת למנוע ריכוז כלכלת המדינה באזור גוש דן. השקעה במערכת התחבורה הציבורית הבינעירונית, כדי לאפשר לציבור להגיע לעבודה ביעילות." המילה במרכז מיותרת והמשפט "שתקל את ריכוז כלכלת המדינה באזור גוש דן" מנוסח לא טוב כי אפשר לפרשו ככזה הקורא לרכז את כלכלת המדינה במרכז.
כמה נקודות לגבי הטיוטה המלאה
1. בנוגע ל160000 יחידות הדיור התקועות
מאחר וחוק וחוק הו''דלים הוא מעין מיזם חירום, אני מציעה שבהצעה הנגדית גם יהיה מיזם חירום:
וועדות לתכנון ובניה לא נפגשות מספיק, הבעיה היא שגם אם מעכשיו
יגדילו את תדירות ההתכנסויות שלהם [נגיד פי שתיים], נוצר כזה פקק שיקח שנים עד שהכל יעבור.
לפיכך אני מציעה לשלוח מעין צו מילואים לכל החברים בוועדות לתכנון ובניה שאינם עובדי מדינה,
לעוד כמה חודשים, נגיד לדצמבר.
.הוועדות ישבו במשך חודש ויעבירו תוכניות
התוכניות שסביר שידרשו לשימועים נוספים יהיו ראשונות, כך שהיזמים יספיקו לערוך שינויים ולחזור שוב.
לא כל התוכניות יעברו ככה, אך כמות מכובדת תעבור, והשאר לא יצטרכו לחכות כל כך הרבה כי שוחרר הפקק.
בעיה נוספת היא שהמנהל ממש מתוכנן בכדי לתקוע תוכניות.
לפיכך, בזמן שעד אותו החודש המנהל יחוייב לסיים את התהליך הבירוקרטי לכל התוכניות הללו.
תמונת המצב צריכה להיות שיזם יצטרך יעביר יומיים שלושה במשרדי המנהל
ויעבירו אותו את כל התהליך, במקום להגיע לשם עשרים פעמים
בשביל כל אישור.
המנהל, שמפחד על חייו כרגע, ישתף פעולה כמו גדול.
2. ההקצאות של אחוזי הבניה לפי מטרים
אני יוצאת מנקודת הנחה שבחירת ההקצאה נעשתה על בסיס מחקר, אם לא זה מאוד חמור.
:אולי לא צריך לציין את הפרטים הקטנים במלואם בדף העמדה, אבל בגדול
,יש להוסיף הגבלות שימנעו מבעד ראשי הערים, שכל מה שמעניין אותם זה שלא יהיו עניים בשטח שלהם
ומהיזמים עצמם, לתחמן את המערכת כך שכל הדירות יהיו דירות יוקרה.
במודיעין למשל, כמעט ולא ניתן למצוא דירת 3 חדרים, והדירות שכן ניתן
למצוא הן דירות יוקרה. אם למשל בונים מרפסת ענקית שלא נכללת במטראג', או דירת 2-3 חדרים
של 100 מ''ר, זהו לא דיור בר השגה.
3. אם בסעיף הנוגע ליישום מלא של חוק הדיור הציבורי, אתם מדברים רק על הסעיף לפיו המדינה צריכה להשתמש בכסף
מן הדירות שנמכרו לבניית דירות חדשות, תחדדו את הנקודה וקבלו את ההערה הבאה כמבוטלת.
באופן אישי, אני לא מבינה מה כל כך טוב בחוק הדיור הציבורי.
חוק הדיור הציבורי יוצר מצב שכל דירה שהמדינה בונה, תירכש בסופו של דבר על ידי המשתכן.
וקרוב לוודאי על ידי המשתכן הראשון,
כי אם ניתן לרכוש דירה בזול, אז למה לא?
השאלה היא - מדוע זה טוב? אם אדם נכה מקבל דירה מהמדינה, למה שצאצאיו הבריאים ירשו את הדירה,
במקום שהיא תגיע למישהו שבאמת זקוק לה?
אני גרה בב''ש בבניין שנבנה ע''י עמידר, בעל הבית עלה לישראל בשנות השבעים ושוכן בדירה.
הוא קנה את הדירה מן המדינה בזיל הזול. עכשיו הוא גר בווילה בכוכב יאיר,
ואני משלמת שכר דירה מנופח כי ערך הדירה האמיר.
לא היה עדיף שהדירה שלי היתה עוברת למשפחה נזקקת?
אז נכון, אפשר לקחת את הכסף ולבנות מחדש,
אבל זה חור שחור שחור בתקציב המדינה, כי הרוכשים תמיד ישלמו על הדירה פחות ממה שעלה לבנותה
4. במידה והכנסות המדינה ממכירת דירות הדיור הציבורי, לא תספיק לממן את הפרוייקטים החדשים לדיור ציבורי.
ומאחר והצעות נוספות שלכם דורשות סכומים לא מבוטלים של כסף, אני הייתי מציעה לתת איזשהו כיוון לגבי מקורות המימון.
זה הכי קל לומר שהמדינה צריכה לשפוך כסף, אבל אתם מפלגה,
בניגוד לשאר המחאה, המבוססת במידה רבה על הרעיון שניתן ליצור כסף מצעקות,
אתם צריכים לומר מאיפה יגיע הכסף. כי על זה הוויכוחים נסובים בשורה התחתונה.
נקודות מעולות
היי זהר,
העלית כאן נקודות מעולות.
אני מעביר במייל לנוגעים בדבר.
תוכלי לשלוח אליי את המייל שלך ל- dan@fsm.co.il
תגובה מלאה של רחלי תדהר קנר
היי, העלתי את התשובות של רחלי לנקודות שהעלת במסמך כאן
איזה כייף לפרסם נייר עמדה שאף אחד לא קורא
ועדת טרכנטברג - שהיא די כסת"ח לדעתי- אמורה לדון ולהציע פתרונות לנושאים שונים ובראשם דיור בר השגה.
מדוע איש לא טרח להעלות את נייר העמדה הזה אל האתר של הועדה כדי שהם יהיו חייבים לדון בו?
הכתובת היא
http://hidavrut.gov.il/papers
בינתיים העלו שם ניירות עמדה רציניים מאוד על תרופות, קשישים, ילדים עם צרכים מיוחדים ועוד. אבל עדיין התנועה הירוקה שומרת את הדעות שלה לעצמה