|
"פשעי הולילנד" עומדים להפוך לחוקיים
ברפורמת התכנון של נתניהו וש"ס?
על הרפורמה של ביבי והשחיתות בתכנון
"פרשת הולילנד" המחישה לציבור הרחב כמה עובדות כואבות בנושא תכנון ובנייה בישראל:
1. בידי ועדות התכנון יש כוח עצום
ועדות התכנון יכולות, בהחלטה אחת, להפקיע נתחים עצומים מהמרחב הציבורי ולהעבירם מידי הרבים לידי המעטים; בכוחן לשנות סדרי ראשית, ובהיעדר בקרה מתאימה - להחריב את נופי הארץ הרגישים ביותר. 2. בוועדות התכנון מסתובב הכסף הכי גדול והכי קל במדינה
השילוב בין מצוקת קרקע למחירי נדל"ן אסטרונומיים, במדינה הכי צפופה במערב, מייצר שפע לחצים ותמריצים לשחיתות. לעיתים דיבהחלטה אחת של ועדה אחת, כדי להפוך אזרח מן השורה לטייקון – וציבור שלם לאומלל. 3. החלטות תכנוניות אינן הפיכות - אסונות תכנוניים נשארים איתנו לנצח.
אפילו במצב שבו כולם מתעבים את התוצאה – ומי לא מתעב את התוצאה בהולילנד? - אין שום דרך להיפטר מהמפגע ולהחזיר את המצב לקדמותו. אסונות תכנוניים נשארים איתנו לדורות, לעיתים לנצח. אז מה עושים כדי למנוע מראש אתה"הולילנדים" הבאים?
ראש הממשלה מספר לנו שהרפורמההחדשה בתכנון ובבנייה, שהוא מקדם בימים אלה, תילחם בשחיתות, תקדם שקיפות, ותנחילסטנדרטים משופרים לעולם התכנון החולה של ישראל. האומנם כך? שאלות לראש הממשלה:
1. את מי קל יותר לשחד?
שתי ועדות שונות, שאחת מהן בודקת את החלטות קודמתה; או ועדה מזדמנת אחת שמקבלת החלטות בשיטה המוצעת של "סיבוב אחדו די"?
2. מה יקדם יותר שחיתות?
מצב שבו כל דיוני הועדות פתוחים, מוקלטים ומתומללים ; או המצב המוצע שבו חלק מהישיבות סגורות - לא מוקלטות, לא מתומללות, ועל החברי הועדה נאסר למסור לציבור כל פרט על הדיונים?
3. איזה הרכב ועדותיתקשה לייצר קומבינות?כזה שממונה ע"י גורמים שונים ומגוונים -ממשלה, שלטון מקומי, ארגוני חברה וסביבה, נציגי אקדמיה, נציגי איגודם מקצועיים; או כזה שממונה ע"י גורם אחד ויחיד - שר הפנים אלי ישי מש"ס מתוך רשימות סגורות?
4. באילו ועדות יתקיים דיון נוקב ואמיתי על התכניות? בועדות שבהן יש איזון הגיוני בין נציגי ממשלה לנציגי מגזרים אחרים; או בועדות שבהן רוב מובטח לממשלה ולכן יכולות להעביר כל גחמה של הפוליטיקאים ברוב אוטומטי?
5. איזו שיטה תבלום יזמים ופוליטיקאים תאבי בצע? כזו המציבה מהירות ויעילות כקריטריונים יחידים למערכת התכנון; או כזו המציבה מולם גם איזונים ובלמים – כמו מנגנון שיתוף ציבור, מנגנון שמירה על שטחים פתוחים, או חובת תסקירי סביבה וחברה?
6. היכן יישמר האינטרס הציבורי הרחב? במציאות שבה לאזרחים יש זכויות ערר, שבה הם זכאים להופיע מול הוועדות ולהציג את טיעוניהם; או במציאות בה לאזרחים אין זכויות ערר, וכדי להביע את עמדתם הםנדרשים להתייצב מול חוקר מטעם שר הפנים?
התשובות ברורות לכל מי שעיניו בראשו
אז למה ראש הממשלה מקדם ברפורמה שלו דווקא את הפתרונות שפוגעים בציבור הרחב?
כי ביבי חושב שוועדות התכנון צריכות לעבוד מהר, בלי שהציבור יעכב, ינדנד או יפריע ליזמים
כדי שאפשר יהיה להזניק את המשק בכל מחיר
וכדי להבטיח שהוועדות יצייתו תמיד לפוליטיקאים
ומה יקרה עם השחיתות?
מציאות בה ועדות התכנון יעבדו במתכונת של "תכנית אחת – ועדה אחת", ובלו"ז שלא יאפשר לבדוק, לבקר, לשתף ציבור – תהיה מדגרה אידיאלית לשחיתות ומתכון בדוק לעוד ועוד אסונות תכנוניים. במציאות שכזו – ה"הולילנדים" הבאים יהיו רק עניין של זמן. ואולי גם של שגרה.
אז מה עושים?
גונזים את "רפורמת הולילנד" של ביבי ומקורביו, שתיטיב עם בעלי ההון אבל תמיט אסון על המדינה. ובמקום זאת מגבשים רפורמה אחרת - אחראית ושקולה: · רפורמה שתאזן בין מהירות ויעילות, לבין שקיפות ושיתוף ציבור.
· רפורמה שתבטיח ייצוג לכל שכבות הציבור בוועדות, ותפזר את מוקדי הכוח, כך שלא ניתן יהיה להשתלט בקלות על נכסי המרחב הציבורי.
· רפורמה שתשלב פיתוח רציני ומבוקר עם שמירה על האינטרסים החברתיים של כלל האוכלוסיות במדינה.
· רפורמה שתשאיר לנו גם טבע ושטחים פתוחים לדורות הבאים.
ומה עם המרפסת, שביבי הבטיח לכולנו לסגור?
אין צורך ברפורמה מפוקפקת בתכנון כדי להתחיל מייד רפורמה ברישוי ולסייע לאזרחים! צוואר הבקבוק האמיתי בתחום התכנון והבנייה הוא מערך הרישוי - לא מערך התכנון. כאן נמצא הפקק הגדול, שמקשה על האזרחים לקבל רישיונות, היתרים ואישורי בנייה. הפרדת הרפורמה ברישוי מהרפורמה בתכנון תאפשר למדינה לצאת מייד לדרך חדשה, להפחית את מצוקות האזרחים ולצמצם את העיכובים הקשים באישורי התכניות.
מפרידים את התכנון מהרישוי
גונזים את "רפורמת הולילנד" - ומגבשים רפורמה אחרת!
מפרידים את התכנון מהרישוי -
|
|
|