ההצעות ליעדי ההמשך לתנועה הירוקה, כפי שהובאו להצבעה בוועידה

לעיונכם, מצורפות כקבצים ההצעות ליעדי התנועה הירוקה, כפי שיובאו להצבעה בוועידה הקרובה (למגישים שמורה הזכות לשנות את הצעותיהם לאור חוגי הבית, או מסיבות אחרות, בועידה עצמה). כמו כן מובא תקציר היעדים המדיניים כפי שהובאו בהצעות השונות.
 

 
במסגרת וועידת המפלגת הירוקה 2010 יעלו להצבעה 6 הצעות שיסמנו את הצעד האסטרטגי הבא של המפלגה. להלן סקירה כללית של היעדים הפוליטיים שעלו בהצעות.
רוב ההצעות עוסקות במיקומה של התנועה הירוקה במפה הפוליטית והאם יש צורך בשיתוף פעולה עם מפלגות אחרות או שמירה על עצמאות ובידול.
 
הצעתו של צבי דביר מעלה את הצורך של התנועה הירוקה להוות את האופציה הסוציאל-דמוקרטית במפה הפוליטית ולמלא את הוואקום שנוצר במקום זה בעקבות החלשות העבודה וקדימה. לכן יש להתמקד בנושאים חברתיים-סביבתיים, ולהתרחק ממחוזות השמאל "הקשה". בהצעה מצוין כי התבטאויות מהכיוון השמאל-המדיני פגעו בעבר במפלגה.
 
בכיוון השני, גרשון בסקין מציע לוותר על האגו המפלגתי ולפעול להרכבת גוש פרוגרסיבי חדש עם שרידי מפלגת העבודה, מרצ, תומכי עלה ירוק, חד"ש וההתארגנות של אברום בורג. לפיו ערכי היסוד של התנועה הירוקה מעידים על ראיית עולם רחבה כשעל סדר יומה: סביבה, חברה, לאום. ובמונחי המאה ה- 21 – מפלגה פרוגרסיבית.
 
לאחר שהוא מציג ניתוח של פעילות התנועה הירוקה מאז הבחירות, אלון טל, מסמן כיעד פוליטי ראשון חבירה למפלגת הירוקים – המחזיקים בנוכחות של 40 חברי מועצה ברשויות מקומיות. הצעד לטעמו ייתן לחברי התנועה הירוקה תחושה של העצמה ותזוזה. בסעיף נוסף מציע אלון טל לשים דגש על התארגנות לבחירות הבאות – כדי לספק אתגר והכנסת אנרגיה לחברי התנועה, וכדי להחזיר לתנועה אופי פוליטי ולא של NGO נוסף. מבחינת מיקום במפה הפוליטית ההצעה מסמנת קו של "שוחר שלום – אך מתון" שיאפשר ל- 80% מהציבור להרגיש בנוח בשורות המפלגה. מבחינת כניסה לשותפות מוצע לחזק את המפלגה ולבחון הצטרפות מנקודת "מעצמה מקומית".
 
איתן כתר יעקב, מסמן את עתיד התנועה הירוקה תחת מיתוג ומיצוב של מפלגה סוציאל דמוקרטית, ומציעה מימוש שינוי שם ל"התנועה הירוקה הישראלית הסוציאל דמוקרטית". כחלק מכך הוא מסמן כיעדים הקפדה על הצטרפות למאבקים חברתיים ומאבקי עובדים והמשך מאבקים לחלוקת משאבים צודקת. בנוסף ההצעה עוסקת בנטילת הובלה רעיונית של חוקה אזרחית ברוח אמנת גביזון מידן – אשר תגדיר את עצמנו מחדש כעם וכאזרחים ישראלים, ותגדיל את החוסן החברתי לאומי שלנו. בסעיף נוסף ההצעה עוסקת באימוץ תוכנית מדינית רחבה לפדרציה דו לאומית (מאוגוסט 2002) – הכוללת ניהול משותף של ירושלים, והגדרת גבולות 1967 כגבול פוליטי. בסעיף רביעי עולה נושא המאבק להפחתת סבלם של בעלי חיים באמצעות חקיקה וביטול ניסויים.
 
הצעתו של ערן בן ימיני מעלה את הצורך לשתף פעולה עם ארגונים ומפלגות בצד השמאלי של המפה הפוליטית, להקמת יישות פוליטית חדשה. לפי ההצעה יש להיות ליישם בפועל עמדות שמאליות, עם חדות בנושאים חברתיים סביבתיים ובצורה רחבה בנושאים המדיניים. לפי ההצעה על התנועה הירוקה להתמקד בקמפיין ה- Green New Deal – תוכנית כלכלית למדינת ישראל, שהיא בעלת פוטנציאל לגיוס תקציבים ויצירת בידול ודימוי חיובי ורציני. לטעמו של בן ימיני, עיסוק בנושאים מקומיים לא יחזק את התנועה הירוקה ברמה הארצית, מאחר ובישראל יש הבחנה ברורה בין דפוס הצבעה ארצי ומקומי – כך שיש לעסוק בנושאים מקומיים ברמה העניינית וכדי לבנות תשתית של פעילים, אך לא על חשבון נושאים לאומיים.
 
מיכאל קורדובה מציע כיעד פוליטי מיזוג פוליטי עם הירוקים למפלגה דמוקרטית ללא שריוני כיסא. כמו כן הוא מציע הוספת נייר עמדה בנוגע לדה קרימנלזציה של המריחואנה ושילוב כוחות עם התנועה ללגליזציה. כמו כן הוא מעלה את בדיקת האפשרות לשיתוף פעולה עם השמאל הלאומי.
 

קובץ: 

הצעתו של צבי דביר

קובץ: 

הצעתו של גרשון בסקין

קובץ: 

הצעתו של ערן בן ימיני

קובץ: 

הצעתו של אלון טל

קובץ: 

הצעתו של איתן כתר יעקוב