
דוכני הסברה והחתמה של התנועה הירוקה הוצבו לאורך שעות היום באתרים מצדה, פלמחים, בית שערים, אפולוניה וחומות העיר העתיקה בירושלים במטרה לרתום את אזרחי ישראל למאבק נגד הצעת החוק.
הצעת חוק חדשה מציעה לאפשר את העברת ניהול הגנים הלאומיים של ישראל מידי "רשות הטבע והגנים", רשות ממשלתית אשר הוקמה על-ידי המדינה לצורך שמירה על נכסיה הלאומיים, לידי עמותות פרטיות או ציבוריות.
אנו, החתומים מטה, קוראים לעצירת הליך החקיקה של חוק זה, מתוך הבנה כי על מדינת ישראל לנהל באחריות את נכסי הציבור ומורשתו.
המדינה מכרה את החוף. הטייקונים הרוויחו. אבל אנחנו נעצור אותם בחוף בצת! המסלול התכנוני להוצאת היתרי בנייה קרוב לסיומו ונותר עוד דיון אחרון בוועדה המחוזית צפון. . המאבק על החוף נמצא בקו הסיום - ואם לא נירתם כולנו למאמץ - החוף הפראי, הפתוח והיפהפה שלנו ייעלם לטובת שלושה כפרי נופש ופארק מים מלאכותי.
מפלגת התנועה הירוקה תיקח חלק בשרשרת ידיים שתהפוך לגל אנושי מראש-הנקרה ועד אכזיב. השרשרת תתקיים ביום שבת 15.10.11 ולתת יד ל"שרשרת האנושית" כדי לעצור את תהליך אישור הבנייה בחוף!
זו ההזדמנות של כולנו להציל את החוף! (המגיעים מוקדם יוכלו להשתתף בהכנת שלטים במאהל המחאה)
התנועה הירוקה מאמצת את המלצות פרויקט "צמיחה ירוקה לישראל – כלכלת המחר" ודורשת לייצר שינוי יסודי ומהותי בכלכלת ישראל. ה"ניו דיל" הירוק אומץ בהצלחה בעולם כגישה כלכלית עכשווית להתמודדות עם שילוב המשברים – הכלכלי, החברתי והסביבתי, ויש ליישם אותו בהתאמה לנסיבות המקומיות.
במרכז החזון עומדת התפישה כי כלכלה חזקה ומשגשגת תושג רק אם נחתור לפעול לרווחת האנשים והנשים הבונים את החברה, ולקיימות משולבת של המערכות החברתיות, הכלכליות והטבעיות של ישראל. לצורך כך יש לבסס את המדיניות על מערך נתונים נרחב ומשקף יותר מאשר נתוני הצמיחה המשק על פי התל"ג.
מאת: יובל ספיר
"נלבישך שלמת בטון ומלט"... זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה. תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת נעלמו הטבע והשטחים הפתוחים בישראל תחת בינוי, חקלאות ותשתיות למיניהן. מדינת ישראל כיום היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ומאופיינת בירידה דרמטית בכמות השטחים הפתוחים. השטחים הפתוחים מהווים את ליבו של המאבק על שמירת הטבע בישראל היום, והתנועה הירוקה שמה למטרה לפעול למען שמירה עליהם. עם הגידול באוכלוסיה והתפרקות המדינה מנכסיה התכנוניים (כדוגמת הרפורמה המוצעת בועדות התכנון), עולות בחריפות שאלות כמו מדוע יש להגן על השטחים הפתוחים, מהו ערכם האמיתי עבור המדינה, מה עושה התנועה הירוקה בנושא זה?
מעריב מקדיש כתבה רחבה לסיקור פעילותו של ד"ר יובל ספיר, פעיל התנועה הירוקה, למען השטחים הפתוחים ברחובות. ספיר פעיל במסגרת עד הפעולה למען מרחבי רחובות, שהוקם על מנת לשמר את השטחים הפתוחים המקיפים את רחובות, את הגבעות הבתוליות והשדות המוריקים, ולהזכיר שרחובות היא עדיין עיר הפרדסים.
הוא נשאל: מה גרם לכם להתעורר ברחובות? למה דווקא עכשיו?
"התחלנו לפני כמה חודשים. מה שקורה ברחובות ובנס ציונה הפרע לנו, ותוכנית המתאר דחפה אותנו לצאת עם זה החוצה ולהתחיל לעבוד ברצינות בצורה יותר מאסיבית. יש הרבה אנשים טובים שגרים ברחובות, שחשובה להם הסביבה וחשובים להם השטחים הפתוחים, אבל הקמת הוועד החלה בעקבות התוכנית, שלא עונה על הצרכים של תושבי העיר".
להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל והפיתוח הנלווה לו השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. הקמת השדה תגרום להרס מוחלט של הנוף, הסביבה והמורשת הישראלית בעמק. אנו מתנגדים לכל שינוי בהגדרות שימושי קרקע חקלאית ולכל יוזמות פיתוח שאינן בהתאם לעקרונות של פיתוח בר קיימא. אנו רואים את עתיד עמק יזרעאל בחיזוק המגזר החקלאי, עידוד התיירות הכפרית ופיתוח תשתיות הרכבת.אנו סבורים כי בשטח המצומצם של מדינת ישראל, אין מקום לשדה תעופה נוסף, ובוודאי שלא בעמק יזרעאל, שם הוא יהווה מפגע סביבתי ונופי. אנו רואים בהרחבת שדה תעופה בן-גוריון את החלופה הטובה ביותר, וממליצים לשלב את הרחבתו בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית המקשרת בין שדה תעופה בן-גוריון וכל חלקי ישראל.
להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל והפיתוח הנלווה לו השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. הקמת השדה תגרום להרס מוחלט של הנוף, הסביבה והמורשת הישראלית בעמק. אנו מתנגדים לכל שינוי בהגדרות שימושי קרקע חקלאית ולכל יוזמות פיתוח שאינן בהתאם לעקרונות של פיתוח בר קיימא. אנו רואים את עתיד עמק יזרעאל בחיזוק המגזר החקלאי, עידוד התיירות הכפרית ופיתוח תשתיות הרכבת. אנו סבורים כי בשטח המצומצם של מדינת ישראל, אין מקום לשדה תעופה נוסף, ובוודאי שלא בעמק יזרעאל, שם הוא יהווה מפגע סביבתי ונופי. אנו רואים בהרחבת שדה תעופה בן-גוריון את החלופה הטובה ביותר, וממליצים לשלב את הרחבתו בשיפור ועיבוי מערך התחבורה הציבורית המקשרת בין שדה תעופה בן-גוריון וכל חלקי ישראל.
בעתיד הלא רחוק, בשנת 2020, עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה ביותר מבין מדינות המערב. בשנת 2003 היתה צפיפות האוכלוסייה בישראל כ-300 נפש לקמ"ר. לשם השוואה, ממוצע הצפיפות במדינות המפותחות הוא כעשירית מכך – 30 נפש לקמ"ר. השטחים הפתוחים הם מהנדירים והיקרים שבמשאבי ארצנו: נופים וערכי מורשת, שטחי חקלאות ומרחב לפנאי, נופש וטיול לכלל הציבור. השטחים הפתוחים מאפשרים חלחול מים למי התהום, הפחתה של זיהום אויר ומסייעים במיתון תופעת ההתחממות הגלובלית. שימורם בצורתם הטבעית חיוני להגנה על קיומם של מגוון מיני צמחים ובעלי חיים. חשיבות עליונה נודעת לשמירה על רצף של שטחים פתוחים: ככל ששטח פתוח הינו רחב ידיים ורציף – כך ערכו הנופי והאקולוגי רב, וגם ערכו לפעילות פנאי ונופש עולה.
האיומים על השטחים הפתוחים