
מאת: יובל ספיר
"נלבישך שלמת בטון ומלט"... זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה. תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת נעלמו הטבע והשטחים הפתוחים בישראל תחת בינוי, חקלאות ותשתיות למיניהן. מדינת ישראל כיום היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ומאופיינת בירידה דרמטית בכמות השטחים הפתוחים. השטחים הפתוחים מהווים את ליבו של המאבק על שמירת הטבע בישראל היום, והתנועה הירוקה שמה למטרה לפעול למען שמירה עליהם. עם הגידול באוכלוסיה והתפרקות המדינה מנכסיה התכנוניים (כדוגמת הרפורמה המוצעת בועדות התכנון), עולות בחריפות שאלות כמו מדוע יש להגן על השטחים הפתוחים, מהו ערכם האמיתי עבור המדינה, מה עושה התנועה הירוקה בנושא זה?
מעריב מקדיש כתבה רחבה לסיקור פעילותו של ד"ר יובל ספיר, פעיל התנועה הירוקה, למען השטחים הפתוחים ברחובות. ספיר פעיל במסגרת עד הפעולה למען מרחבי רחובות, שהוקם על מנת לשמר את השטחים הפתוחים המקיפים את רחובות, את הגבעות הבתוליות והשדות המוריקים, ולהזכיר שרחובות היא עדיין עיר הפרדסים.
הוא נשאל: מה גרם לכם להתעורר ברחובות? למה דווקא עכשיו?
"התחלנו לפני כמה חודשים. מה שקורה ברחובות ובנס ציונה הפרע לנו, ותוכנית המתאר דחפה אותנו לצאת עם זה החוצה ולהתחיל לעבוד ברצינות בצורה יותר מאסיבית. יש הרבה אנשים טובים שגרים ברחובות, שחשובה להם הסביבה וחשובים להם השטחים הפתוחים, אבל הקמת הוועד החלה בעקבות התוכנית, שלא עונה על הצרכים של תושבי העיר".